הרועה בכלבים

24/09/2017

בוקר אור על שנה חדשה.
שנה טובה ופורייה!

14/07/2017

היום התחרתי באליפות העולם בפעם הראשונה.
שתי ריצות לפני התחלתי להתכונן....
טלפון על מצב טיסה מצלם - יש.
פייסבוק לייב - יש.
משרוקית על הצוור ועוד אחת ספייר בכיס - יש
וסט עם מספר של התחרות - יש.
מקל - יש
כלב - יש.
המתחרה שלפני נכנסת, ההתרגשות עולה, הכנות אחרונות.
היא שולחת את הכלב והוא לא מצליח להביא את הכבשים. השופטים מסמנים לה לצאת....
אני נלחצת (היו אמורים להיות לי עוד 15 דקות)
אני מסיימת להתארגן מהר, והולכת עם ג׳ון לעמדה.
4 אנשים וכלב בקצה הרחוק של המגרש מנסים להכין לי את הכבשים ולא מצליחים.
אני מסתכלת על צ׳ארלס (המאמן שלי), מחכה לסימן ממנו, אני לא רוצה את הכבשים האלו הן עצבניות מידי, מותר לי לסרב אבל לא נעים לי.
צארלס מסמן לי להחליף, אני ניגשת לאחראית והיא ישר מודיעה לי שהם מחליפים לי את הכבשים, איזו הקלה.
פתאום מתחיל לרדת גשם. אני רצה ללבוש מעיל גשם, מסתבכת עם הווסט מעל כל השכבות ומקבלת עזרה מצ׳ארלס.
אני חוזרת לעמדה כולי מתרגשת, הכבשים כבר מוכנות, אני נותנת לג'ון פקודה לצאת. ושוכחת ללחוץ על השעון שקניתי במיוחד לרגע הזה כדי לספור זמן אחורה ולדעת כמה זמן נישאר לי למקצה.
אני עומדת בעמדה, בהתרגשות שיא, הלב דופק חזק, לחץ בבטן שמטפס לגרון. אני מכירה את התחושה הזו מתחרויות הרכיבה, ויודעת שהיא עוברת כשמתחילים את המקצה. אבל בתחרויות רעייה זה אחרת, מהרגע ששולחים את הכלבה אסור לדבר עד שהיא מגיעה לכבשים. כל פקודה תגרור הורדה של ניקוד. כל זה יכול לקחת דקה ויותר של מתח עצום.
באמצע הדרך לכבשים גון התחילה לאבד ביטחון, שרקתי (בידיעה שאחטוף על זה), זה מה שהיא היתה צריכה כדי להמשיך. כשהיא ראתה את הכבשים נרגעתי קצת. עוד כמה שריקות ומתחילים.
במקצה היו חלקים טובים יותר וטובים פחות, חוסר הבנה בתרגיל ההפרדה שעלה לי בלא מעט זמן ונקודות.
בסופו של דבר ציפיתי מאיתנו ליותר, אני יודעת שאנחנו יכולות. אבל ככה זה בספורט, ובייחוד בכזה שתלוי בבעלי חיים. ולא רק בכלבה שגידלתי ואימנתי ואני מכירה ממש טוב. אלה גם בכבשים שכל קבוצה יכולה להתנהג אחרת לגמרי וזה לא תמיד צפוי.
העיקר שהייתי פה, השתתפתי, למדתי מלא, והשתפרתי.
ועכשיו כשכל הלחץ ירד, אני מתכננת להינות מהיומיים האחרונים של התחרות - חצי גמר והגמר. לראות כלבים טובים עובדים וללמוד גם מזה.
עוד שלושה ימים כבר חוזרת לארץ, מלאה במוטיבציה להמשיך ולקדם את הספורט הזה.
מחכה שיגמר הקיץ ואוכל לפתוח שנת פעילות חדשה.
בתוכנית: קורס מאלפים לרעייה - למי שרוצה להיכנס לתחום.
מועדון כלבי רעייה שיאפשר למי שכבר בעניינים תנאים טובים להתאמן והדרכה.
וכמובן סדנאות חוויתיות למי שרוצה רק טעימה.

13/07/2017

היום אחר הצהריים, קולגה ואיש שאני מחשיב כחבר בשם איתי יצקן התחרה באליפות העולם לכלבי רעייה.
איתי עבד קשה . הכשיר כלב במשך יותר משנתיים, התאמן איתו על בסיס קבוע והגיע לכל התחרויות והאירועים שהיו השנה,נסע עד להולנד עם הכלב להתחרות, והיה לו מקצה לא טוב.
התנאים במגרש לא היו אידאליים והמקצה שלו נגמר אחרי בערך דקה.
ככה זה בספורט, לא תמיד הולך לך טוב. על אחת כמה וכמה כשאתה חלק מצוות, ובטח כשהפרטנר שלך הוא בעל חיים. אם זה היה קל זה לא היה מאתגר ומספק כל כך כשאתה מצליח.....
אבל לאיתי יש משהו שלאף אחד אחר אין, הוא הישראלי הראשון אי פעם להתחרות באליפות העולם בספורט שקיים כבר כמעט 120 שנה. ונכון לשלוש השנים הקרובות (עד הטורניר הבא) הוא אחד משני האנשים היחידים בעולם כולו! שחברים בנבחרת יישראל וייצגו את המדינה והתרבות הכלבנית שלנו בספורט זה.
וים כל העבודה הקשה שאיתי השקיעה, מבחינתי הוא ניצח ברגע שעלה על המגרש ונתן את הפקודה למאנצ'(הכלב) לצאת אל עבר הכבשים.
שאפו איתי!!!!

מחר תתחרה עדי אתרוג, המתחרה השנייה שלנו באליפות העולם.
או יותר נכון המתחרה הראשונה. עדי היא האישה שהדביקה אותי ואת איתי בחיידק המוזר והנפלא של רעיית צאן בעזרת כלבים. היא תעלה עם כלבה בוגרת ומנוסה יותר, וכנוהגת היא מנוסה הרבה יותר, ואני מקווה ומאחל שילך לה מעולה!!
אבל בתכל'ס איך היא תצליח זה בכלל לא משנה.....
עדי ניצחה כבר לפני כמעט שנה, כשקיבלה את האישור כי ישראל תכנס בפעם הראשונה בהיסטוריה כמתחרה באליפות העולם. כסופו של תהליך ארוך שבו הקימה את הספורט הזה (בעזרת אנשים טובים) בארץ כמעט מאפס, ומחר רק נותר לה לחיות ולחוות את המציאות שהייתה לה חלום עד לא מזמן.
ואני?
אני מתרגש ומחזיק אצבעות מהבוקר. מתרגש מהמעמד שהספורט שאני כה מחובר לו הגיע.
ובעיקר מבסוט עד השמיים שהספורט הכלבני ועלם הכלבנות הישראלי צועד עוד צעד לכיוון מקום מפותח וטוב יותר.
תודה ענקית לעדי אתרוג ולאיתי יצקן על הנחישות וההשראה!

05/07/2017

דברים טובים קורים פה... המון בהצלחה לנציגים שלנו!!

יצאנו לדרך....
בעוד שבוע נתחרה באליפות העולם לרעיית כבשים בעזרת כלבים.
לפנינו מחנה אימונים, תחרות הכנה ואז האליפות עצמה.
מבטיחה לעדכן.....
תודה ל Terminal4Pets שדאגו להטסה של הכלבים.

20/06/2017

עוד שנת לימודים נגמרת לה היום, איזו שנה מוצלחת זו הייתה!!
תודה לכל הכלבים ששיתפו איתי פעולה במסע קירוב הלבבות הז.
תודה לכל התלמידים והחניכות שהיו קשובים, מרוכזים , שאלו שאלות ועבדו קשה כדי להכיר יותר טוב את עולם הכלבים.
אני נהנתי מאוד וכבר מצפה בכליון עיניים לתחילת השנה הבאה.
שמרו על עצמכם בחופשה ותהנו מהקיץ

18/04/2017

ועוד פרסומת אחרי ההצלחה הקודמת, הפעם לחברה רוסית!! ג׳ומי האלוף צלח את זה שוב ללא בעיות בכלל...
כמובן שהמון תודה מגיעה
ל אביעד פנסיון ואילוף כלבים 050-2829001 על העבודה הצמודה וההפיכה של כל זה לאפשרי

27/03/2017

ג׳ומי האלוף שלי מופיע בפרסומת החדשה של סופר פארם! איזה חוויה מטורפת... הגיבור הקטן עמד בכבוד בימי הצילום עם המון סבלנות וחוש הומור. חולה על הכלב הזה וגאה בו מאוד!
ותודה
אביעד פנסיון ואילוף כלבים 050-2829001
חבר יקר ואיש מקצוע מעולה! על העבודה, ההכוונה וההדכה הצמודה. בלעדיו זה לעולם לא היה קורה...

Gumi my champion is staring the new Super Pharm commercial! what s fun expiriancr it was..... He took the long shooting days with a lot of patince and sense of humor!!
So proud of him!!

17/02/2017

רק לראות זה גם בסדר, אחד המדריכים הכי טובים שהיו לי אי פעם!!!

בקרוב מאוד מגיע אלינו אורח נכבד מחוץ לארץ: צ'ארלס בוון פרקינס, מומחה לרעייה מבריטניה.

הוא מקיים מספר סדנאות לרעיית צאן ויבקר אצלנו בעשירי למרץ. מספר המשתתפים מוגבל. אם יש לכם כלב עם יצר רעייה, אל תפספסו את החוויה החד פעמית הזאת! פרטים נוספים אצל אביעד במספר 0584829001

14/11/2016

לאמן כלבים זה כיף גדול, וכשיש תוצאות זה כבר תענוג צרוף

ביום שיש נערכת תחרות רעיית כבשים בהמצאות כלבים.
מדובר בתחרות ליגה מס' 2.
מכיוון שאישרו לנו שני מקומות באליפות עולם בקיץ, השנה מתנהלת ליגה מסודרת עם נקוד מצטבר על מנת להחליט מי ייצג את ישראל בהולנד.
התחרות הפעם התקיימה אצל Yardena Farm דני גודביץ מירדנה, בשדה רחב ידיים, בעמק בית שאן, נפגשנו כולנו בשישי בבוקר, להתחרות על 2 המקומות הנכספים.
את התחרות שפט צרלס בואן פרקינס, "מאמן הנבחרת", אנגלי צעיר וחביב שאימץ אותנו ולקח על עצמו להביא אותנו מוכנים לאליפות עולם. צרלס נימצא כרגע בארץ לביקור של 3 שבועות, הוא מעביר 4 ימי הדרכה, ושופט שתי תחרויות.
המקצה מתחיל כאשר ממקמים כבשים במרחק של 400 מתר (פלוס מינוס) מהנוהג, הכלב צריך ללכת לאסוף אותם ולהעביר אותם בין מכשולים בדרך לנוהג. המרחק הגדול מקשה מאוד על הביצוע, כל מי שמתעסק באילוף יודע שכל שהמרחק גדל כך השליטה יורדת. במקרה הזה יש אתגר נוסף, הכלבים לא באמת רואים את הכבשים הרחוקות, הם צרכים לרוץ על "עיוור" מתוך אמונה בנוהג שהכבשים באמת שם. כאשר הם מגיעים לכבשים הם צרכים לדעת מה לעשות, כי לנוהג מאוד קשה לתת הכוונה ממרחק כזה. באותו בוקר כיוון הרוח היה כזה שהקשה עוד יותר על הכלבים לשמוע את הפקודות של הנוהגים.
ג'ון שלי היתה היחידה שהצליחה לאסוף את הכבשים, אחרי מחנה האימונים המפרך שעברנו בקיץ באנגליה היה לה קצת יותר ניסיון בזה מלשאר הכלבים. המרחק הגדול והרוח הקשו על השליטה בה והמסלול לא היה מוצלח במיוחד, אך מיכוון שההינו היחידות שהצליחו לאסוף את הכבשים זכינו במקום הראשון.
את "הגנון" המקצה של הכלבים הצעירים העברנו לשטח קטן יותר ומגודר כדי לאפשר לכמה שיותר אנשים להצליח. וגם למנוע איבוד של כבשים (כלבים צעירים עלולים לאבד כבשים ובשטח פתוח זה מאוד בעייתי).
המקצה התנהל יפה, וכולם הראו שיפור גדל מהתחרות הקודמת.
את המקצה ניצח Itai Yatzkan עם מנאצ'
למקום שני הגיע Roni Dauber עם בילי של Matan Berman
ואני לקחתי את המקום השלישי עם חומוס כלב של לקוח שנימצא אצלי באילוף בחודש וחצי האחרון.
אז נכון שלא ניצחתי, אבל שני הכלבים במקומות הראשונים הם בנים של ג'ון שלי שגם זה משמח.
גם לתחרות הזו נתנה חסות חברת י.ח.ד מדיוני בעמ - Ihd Medioni Ltd, עדי (מנהל המכירות של החברה) לא רק הגיע עם פרסים שווים (אני זכיתי ברצועה מגניבה ממש), ומאפים מפנקים, אלה גם נתן יד ועזר בהעברת המסלול ממקום למקום.
י.ח.ד מדיוני משוקים בין היתר אוכל לכלבים של flatazor, אני מאכילה אותו כבר חודש וחצי, הכלבים אוהבים אותו מאוד, נראים טוב, והפרווה שלהם רכה ומבריקה. אבל הכי חשוב, פיפי הפנסיונרית שלנו מקבלת את המזון הרפואי שלהם וניראה שהיא הרבה פחות סובלת מהמפרקים.
בעוד שבוע תיהיה תחרות נוספת, מבטיחה לעדכן...