29/09/2025
פוסט פריקה.
שנים שלא הייתי בעלים. שנים שלא היה לי כלב משלי, מישהו לדאוג לו, מישהו שמגביל אותי, כולא אותי, משגע אותי, מציק לי, מעייף אותי וכל מה שיש לו זה רק אותי.
דון הגיע אלי באופן הכי אימפולסיבי שיש. חשבתי שמצאתי דירה, לא סתם דירה את דירת חלומותיי. כזאת עם גינה, גדולה, מרווחת ומה יותר טוב מלהוסיף לה כלב קטן וחמוד שאעצב אותו, אבנה אותו ואהפוך איתו את חיי למלאים יותר.
אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד.
הכלב הגיע, החלום של הדירה נגוז ונשארנו רק אתה ואני.
בחודשיים האחרונים אני קוראת לתקופה שאני נמצאת בה ״דיכאון אחרי לידה״. אמנם לא ילדתי, אבל יש לי ילד, לבד. שהוא רק שלי ובלעדיי הוא לא יכול להתקיים בעולם הזה.
וזה גרם לי לסלוד ממנו, איך הוא ככה שינה לי את החיים, את האיכות חיים וטרף את כל הקלפים.
כי כשעשיתי אומנות היה לזה דד ליין. ומעבר לזה הייתה לי מטרה מדהימה בסוף לעשות את הכי טוב שלי כדי למצוא לו/ה בית.
אבל הפעם זה שונה. אין כאן דד ליין, אין כאן תאריך תפוגה. זה שלי לתמיד (לפחות ל10-15 שנים).
וזה קשה.. ממש ממש קשה.
ולא כי הוא לא בסדר (מה שהופך את זה לקשה יותר) אלא כי הכל השתנה ברגע אחד.
צריך לגמול אותו מצרכים,
צריך לפרוק לו אנרגיה,
צריך ללמד אותו מאפס,
צריך לחזור תמיד הביתה מכל דבר שיש לי בלוז כדי לתת לו אוכל, מים, טיול וגם פה ושם חום ואהבה (עד כמה שאני מצליחה היום).
ועל כל זה נוסיף את העסק שצריך לעבוד. את האינסטגרם שצריך לתפעל, את התהליכים שצריך לעקוב.
משום מה יותר קל עם הכלבים שאני מאלפת.
כולם אומרים לי ״איזה כיף לך, תהני מהזמן הזה. תהני מהגורות״ וכל מה שעובר לי בראש זה ״מתי זה נגמר כבר?!״
איך בא לי שהוא יהיה בן שנה, איך בא לי שהוא יפסיק לפספס, יפסיק לאכול מהרצפה, מתי כבר ניפטר מהכלוב, מתי הוא מפסיק להקיא לי ברכב, מתי הוא יכול להישאר לבד שעות ארוכות יותר והשאלה שלא מפסיקה להדהד לי בראש וקופצת לה למחשבות בכל יום שעובר היא-״ מתי אני כבר ארגיש שאני אוהבת אותו״.
אני יודעת.. זה בטח לא עובר לכולם חלק בגרון, אבל גור זה קשה. מכל הבחינות, והלוואי והירידה הזאת היא לצורך עלייה ואמן שהפוסט הבא שלי על דון יהיה על כמה אני אוהבת אותו ומאושרת שהבאתי אותו.
אבל עד אז, תדעו שגם לי קשה.
שגם אני בוכה ומתחרטת מלא פעמים ביום על שהבאתי אותו ומדי פעם ממש בקטנה ישנם רגעים שאני מצליחה קצת לחבב אותו ולקוות שלקחתי את ההחלטה הנכונה בלהביא כלב ל״מאלפת שאין לה כלב״ שהייתי. 🤍
