עמית הכלבים - אימון כלבים ללא כפייה, טיפול התנהגותי ורגשי מבוסס תקשורת

25/09/2022

11/05/2022

כדאי לקרוא.

מה הסיפור של הכנענים האלה???

בעשור האחרון נראים בישראל יותר ויותר כלבים המכונים בשם הלא-כל-כך זוהר "כנעני-עמותות". כלבים רבים מ"גזע" זה מגיעים מאזור הנגב. חלקם בעלי מראה אופייני (משקל גוף בין 20-30 ק"ג בבגרותם, פרווה קצרה לבנה עם כתמים, אוזניים זקופות וזנב מקורזל); אבל רבים אחרים בעלי מראה שונה זוכים גם הם בתואר "כנעני עמותות". מאפיין אחד בולט של הכלבים האלה, המתבטא בעיקר בגיל ההתבגרות ובבגרותם, הוא היותם כלבים רגישים. הם מגיבים בעוצמה מוגברת לגירויים סביבתיים שגרתיים לגמרי (אנשים, כלבים, כלי רכב, חתולים, רעשים שונים ותנועות/ מראות שונים) באופן מוחצן כגון נביחות, תקיפות והתפרצויות, או בהימנעות – ובאופן כללי מתקשים להסתגל אל גירויים אלה.

ממה זה נובע?

ישנן כמה סיבות אפשריות לרגישות המוגברת.
חלקם נולד בסביבה לא עירונית. הם בילו את השבועות הראשונים לחייהם בסביבה זו (לעתים ללא מגע עם בני אדם) ולא נחשפו לגירויים השגרתיים של סביבה עירונית שאליה יעברו לאחר אימוץ. השבועות הרגישים ביותר לסוציאליזציה וחשיפה לסביבה "התבזבזו" וחלפו ללא חשיפה המתאימה להמשך החיים, והמשך ההסתגלות הוא קשה.

עם זאת, לא כולם מגיעים מהמדבר. גורים רבים נולדים בסביבה בה יש מגע עם בני אדם. הם מחולצים מסביבה עוינת, דלה או מזניחה בגיל צעיר ועוברים לעמותה ומשם לאימוץ. גם אלה נמצאים בסיכון גבוה להתפתח ולהפוך לכלבים רגישים, אפילו כשהם מוצאים בית חם ואוהב כבר בגיל כמה שבועות, ומקבלים שם את כל החשיפה הנכונה והטיפול המתאים.

הסיפור של כנעני העמותות קשור בקשר הדוק למושג "תהליכים אפיגנטיים". תכונות אפיגנטיות הן תכונות המושפעות מהסביבה ועוברות בתורשה אל הצאצאים, והתהליכים הם אלה שבעקבותיהם משתנות תכונות אצל הפרט ועוברות בתורשה.

נשמע מוזר. איך זה אפשרי?

מתברר שהגנים בדנ"א שלנו (ושל כל בעל חיים, למעשה) מכילים קצוות המאפשרים "כיבוי" ו"הדלקה" שלהם. הקצוות הללו מקבלים תוספת של מולקולות מסוימות המהוות מעין מתגי הפעלה. בזמן קליטתה של הביצית המופרית ברחם, כמות ה"מתגים" בחומר הגנטי קטנה מאד, והיא גדלה במהירות עם התפתחות העובר. עם זאת, במשך תקופה זו החומר הגנטי של העובר נתון להשפעתם של גורמים חיצוניים הפוגעים או משפרים את קצב הוספתם של מתגי ההפעלה הגנטיים.

שני מצבים שליליים המשפיעים לרעה באופן זה על ההתפתחות העוברית הם תזונה לקויה, ועקה (סטרס) גופנית ורגשית. ההשלכות נוגעות להתפתחות מוקדמת ומאוחרת של אזורי מוח שונים, רקמת הלב, הכבד ובלוטות הורמונאליות שונות בגוף. כלומר: סיכון למחלות ומצבים פתולוגיים מסוימים המופיעים בגיל ההתבגרות או הבגרות עשוי להיקבע עוד בתקופה העוברית המוקדמת בעקבות חשיפה קצרת טווח או ארוכת טווח לתזונה לקויה (בפרט חסר בחלבון) או לגורמי עקה שונים.

השפעה נוספת שיש לעקה ותת תזונה בתקופת ההריון היא חשיפה של העוברים להורמוני סטרס אצל האם. באופן נורמאלי, מכילה השליה חומרים המנטרלים את הורמוני הסטרס ומונעים את חדירתם אל העובר; אך במצבי סטרס קשים או מתמשכים, אין לשליה יכולת לנטרל את ריכוזי ההורמון הגבוהים, והם עוברים בסופו של דבר אל העובר ומשפיעים על התפתחותו. בין אזורי המוח המושפעים בהתפתחותם מריכוז הורמוני הסטרס נמנים האמיגדלה, אותו חלק האחראי על תיווך תגובות הפחד: קליפת המוח הקדם-מצחית, האחראית על חשיבה, ויסות ותכנון פעולות; וההיפוקמפוס האחראי על עיבוד זיכרון.
הביטוי לתהליכים אלה אצל בעל החיים, הוא נטייה מוגברת לתגובות פחד ולהפרעות חרדה, הימנעות וקפיאה במצבי פחד או קושי בויסות רגשי המתבטא בהתפרצויות וקושי להירגע (נשמע מוכר לרבים מאיתנו, בעלי הכלבים הרגישים).

כל הטוב הזה יכול גם לעבור בתורשה אל הדור הבא, כיון שאימהות שסובלות מהפרעות חרדה מתפקדות באופן לקוי בגידול גורים, ממעיטות במגע החשוב כל כך להתפתחות רגשית תקינה של הגורים ובכך מצמיחות דור חדש וחרד.

אז אולי מנחם מעט לדעת מאיפה מגיעה ההתנהגות הלא מווסתת הזו, אבל מה עושים עם זה?
1. הדבר החשוב ביותר עבור הכלבים הרגישים הוא הכרה במצב הקיים. אלה כלבים שאפשר להגדיר כ"כיתה טיפולית". הם אינם אשמים במצבם, והשליטה שלהם בהתנהגות הבעייתית שלהם היא מוגבלת.
2. בנוסף, חשוב להבין שהיכולת שלהם לתפקוד תקין בבית ו/או בחוץ היא מוגבלת. עם הרבה עזרה בכיוון המתאים, התלמיד בכיתה הטיפולית יכול לסיים תיכון או אפילו תואר ראשון באוניברסיטה בהצלחה, אבל עדיין יהיה למשך כל חייו בעל צרכים מיוחדים. (אופטימיות, אבל זהירה!)
3. קיים יתרון בקבלת עזרה מקצועית מגיל צעיר ככל האפשר. חום ואהבה הם תנאי בסיסי לתהליכי שיקום ושיפור, אבל נדרשת הכוונה של אנשי מקצוע (וטרינרים התנהגותיים, מטפלים התנהגותיים) מנוסים כדי להימנע מטעויות וממצבים מסוכנים מיותרים.
4. העזרה המקצועית תכלול הדרכה בנוגע להתנהגות כלבית נורמאלית מול התנהגות הכלב הרגיש, קריאת שפת גוף על מנת לזהות מצבי לחץ ומצבי רגיעה במדויק; ניהול סביבתי שיסייע לכלב להרגיש בנוח ככל האפשר בסביבתו ולמנוע כניסה למצבים נפיצים, ולימוד התנהגות חלופית מתאימה יותר, במצבים בעייתיים.
5. בשום מקרה אין להשתמש בענישה (אביזרי ענישה כגון קולרי חנק, דוקרנים או חשמל/ רטט, "תיקונים", הכנעה, גרימת כאב או פחד) בעבודה עם כלבים אלה (או עם כל כלב אחר). זכרו – כיתה טיפולית לחיים, וגם במצבי תסכול שלנו, אין לנו רשות להוציא את התסכול עליהם.
6. במקרים שבהם הכלב נסער או מפוחד מדי ואינו פנוי ללמידה, או במקרים שבהם חלק גדול מהיממה הוא נמצא במצבי לחץ – קיימת התוויה לשילוב של טיפול תרופתי שיוריד את רמת הסטרס לרמה המאפשרת למידה ותפקוד בסביבת המחיה.

08/03/2022

12/10/2021

הידעתם? חיבור הרצועה ישירות לקולר אסורה בחוק במדינות מסוימות באיחוד האירופאי!

הקולר היפה והתמים, לכאורה, שאנו בוחרים לענוד על כלבינו, מושרש עמוק כנורמה ומצוין לצורכי זיהוי - אבל הוא יכול להיות מאוד מסוכן כאשר אנו משתמשים בו לקשירת הרצועה בזמן טיול.

ריכזנו עבורכם את הסכנות הקיימות בשימוש בקולר, ואת הסיבות אשר בגללן כדאי לעבור לרתמה:
• חיבור הרצועה לקולר יכול להוביל למעיכת קנה, פגיעה עצבית, פגיעה בעיניים, פגיעה באוזניים, פגיעה בעמוד השדרה, פגיעה באיברים פנימיים, שיתוק ומוות (וזה הרבה יותר נפוץ ממה שאתם חושבים)

• צווארו של כלב וצוואר האדם דומים מאוד מבחינה אנטומית – רק תדמיינו איך זה היה מרגיש אם היו עוצרים אתכם בפתאומיות מהצוואר תוך כדי ריצה...
רמז: מסוכן ומאוד לא נעים.

• לכלבים פחוסי אף – גזעים ברכיצפאלים כגון: בוקסר, בולדוג צרפתי או אנגלי, שארפיי, פאג ועוד – השימוש בקולר לקשירת הרצועה הוא בפירוש מסכן חיים!

ולמה רתמה?
• הרתמה מגיעה בגדלים שונים וניתן להתאימה בקלות לגודלו של הכלב.

• היא תומכת בבית החזה ומסייעת במניעת לחץ, מתח ועומס על הגרון ועל קנה הנשימה.

• בעת עצירה פתאומית (כמו במפגש עם כלב לדוגמה או התפרצות לכביש חלילה), העצירה הופכת בטוחה ונעימה יותר לכלב - הרתמה עוצרת אותו ממרכז הגוף המלא בעצמות ושרירים אשר מונעים פגיעה באיברים פנימיים.

שתפו את הפוסט בקבוצות ועם בעלי הכלבים שאתם מכירים כדי שכולנו נהיה חכמים וזהירים יותר 🐕


כאן בשבילכם,
בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בבית דגן

11/11/2020

זהו זה, עבר סופית. התיקון המתבקש כל כך בחוק פקודת הכלבת.

וזה כולל גם הסגר ביתי במקרה של נשיכה עפ"י חוק.

החוק תקף החל מרגע זה.

בשורה חשובה להולכים על ארבע! 🐶🐱

הכנסת אישרה סופית לפני מספר דקות את התיקון לחוק פקודת הכלבת של ח"כ מיקי חיימוביץ' - Miki Haimovich ושלי.

מבחינה בריאותית אנחנו חייבים לוודא שבני אדם לא ידבקו בכלבת, אבל בין מניעת כלבת לבין החוק המיושן יש פער גדול.

החוק הקודם מעניש כלבים ולא מפקח על בריאות הציבור!

בתיקון החוק וידאנו הידוק הנחיות לשמירה על בריאות הציבור באמצעות חסמים ובלמים שימנעו התפשטות של כלבת, ובאותה נשימה דאגנו לרווחת בעלי החיים והשקט הנפשי של בעליהם.

עבור בעלי הכלבים והחתולים שבינינו, אני מצרפת כאן את עיקרי החוק החדש:

* החוק יאפשר לכלב שחוסן נגד כלבת במהלך השנתיים האחרונות להישאר בבידוד ביתי בחיק המשפחה בפיקוח וטרינרי.

* כלב ששהה באזור נגוע בכלבת או סמוך לכלב שהוא חולה מאומת ב-45 הימים שקדמו למגע/נשיכה לא יוכל להיות בבידוד ביתי.

* ספירת ימי ההסגר תחל ביום המגע או הנשיכה - ולא מיום ההגעה למכלאה.

* בעלי כלבים יהיו חייבים לשאת רישיון תקף. בעלי חתולים יצטרכו להוכיח כי החתול חוסן לכלבת ב-15 החודשים שקדמו למגע.
* עלות התשלום עבור מתן היתר לבידוד ביתי תעלה 365 ש"ח, על מנת לכסות את הוצאות הפיקוח הווטרינרי
כדי להשתחרר מהבידוד (ביתי או מהמאורה העירונית), הכלב יצטרך לעבור שתי בדיקות כדי לשלול כלבת, השנייה לפני מועד השחרור.

* הבעלים יחויב לדווח על כל שינוי התנהגותי או בריאותי של בעל החיים.

* הסתרת המידע תחייב את הווטרינר המקומי להעביר את בעלי החיים למאורת הבידוד העירונית ותסכן את הבעלים בקנס של עד 2,000 ש"ח.

זהו צעד קטן לאדם - וצעד ענק לטובת רווחתו של ידידו הטוב ביותר של האדם!

החוק ייכנס לתוקף באופן מיידי.

03/07/2020

If you asked me to name the single most important thing you can do for your dog, it would be this.

Keep your dog feeling safe.

This is not to be confused with your dog being safe, or whether or not you think your dog is safe. This is about keeping your dog *feeling* safe. Which means identifying what your dog finds stressful or scary by learning how to observe and read their body language to recognize when, where, and under what circumstances they feel uncomfortable, and doing whatever you can to avoid those situations.

This can mean that your dog never visits another dog park.

This can mean that even though it’s a beautiful Sunday and you’d love to have brunch on a patio of your favorite restaurant with your dog, your dog stays home.

This can mean that you politely (or not) decline requests to pet your dog.

This can mean that when children come over your house, your dog is in another room with a yummy Kong.

This can mean that you walk your dog during quiet times of the day.

This can mean that you drive your dog to walk them in a different area.

Whatever it means for you and your dog, keep your dog feeling safe.

You are your dog’s best and only advocate. You are what stands between them and the rest of the world, a world where dogs are set up to fail every day with often heartbreaking consequences. This doesn’t mean that we don’t also actively and *humanely* work to help our dogs feel more comfortable and confident in this world, but it does mean that until they do, WE HAVE TO KEEP THEM FEELING SAFE.

Our dogs are relying on us, it’s our job to have their backs.

30/06/2020

שקל, שקל אחד, כמו חטיף קטנטן.

כל כך צודק!