בעל ניסיון רב בארץ ובחו"ל, כולל עבודה באנגליה בין השנים 2014-2016
עבודתי מבוססת על ידע מדעי ועל שימוש בטכניקות העדכניות ביותר לאימון כלבים,
תוך שימת דגש על העברת ידע ומיומנות לבעלים
16/07/2025
***למאלפי כלבים***
מה הקשר בין אמפתיה למצב חשבון הבנק?
"זה נשמע באמת מאוד קשה ומאתגר"
"אני יכול/ה לדמיין איך זה מרגיש להיות במצב הזה"
"אני לגמרי יכול/ה להבין למה את/ה מתוסכל/ת"
אמפתיה היא היכולת לזהות את מצבו של האחר ולהזדהות איתו.
לנסות, עד כמה שאפשר, לשים את עצמנו במצבו של האחר.
אמפתיה משחקת גם תפקיד חשוב בטיפול בהתנגדויות של לקוחות, כשאנחנו מנסים לרתום אותם לשינוי התנהגות שבסופו של דבר יכול לשרת אותם ואת הכלבים שלהם.
אנחנו יכולים להיות אנשי מקצוע מדהימים, מאבחנים בחסד, אנציקלופדיה מהלכת של ידע ופרוטוקולים, ניסיון ומה לא. אבל אם אין אמפתיה כלפי לקוחות אנחנו נחווה יותר נטישות בתהליכים.
כשאנחנו אמפתיים כלפי הלקוחות שלנו, לצד האמפתיה לכלבים, הם מרגישים שאנחנו רואים אותם ומנסים להבין אותם. וזה שווה המון. זה יכול לעזור לרתום אותם להמשיך בתהליך גם כשקשה ולמצוא את הדרך ביחד איתנו.
ובסופו של דבר - זה מתבטא גם בבנק :)
אמפתיה קשורה לתקשורת מקרבת, וגם לגמישות מחשבתית - נושאים שגם Mayan Mayki Cooper וגם אני הולכים לצלול לעומק שלהם בסדרת הרצאות חשובה למאלפי כלבים.
כל המידע בתמונה המצורפת, להרשמה שלחו לי או למעיין הודעה
כשעובדים על מקרים מורכבים, גם זה קורה.
אתם תקפידו לשתות, חם בחוץ 😀
09/07/2025
איך ההוא ששם דוקרנים על הכלב הפך ללקוח שלי?
מאלפי כלבים, שמעו סיפור קצר
לפני כמה שבועות, בזמן המלחמה עם איראן.
אנחנו עם הילדים במקלט השכונתי, ואחת השכנות קוראת לי:
"רון, יש פה מישהו שאתה חייב לדבר איתו".
אני הולך איתה והיא מציגה לי בחור שרק לאחרונה עבר לגור באזור.
הכלב שלו לידו, קולר דוקרנים עליו, נראה מאוד בסטרס.
ברור שקשה לי לראות את זה.
אני לוקח נשימה ומתיישב לדבר איתו.
אנחנו מדברים כמה דקות, קצת על גישות לטיפול בבעיות התנהגות, יתרונות, חסרונות וכו'.
בשלב מסוים הוא מבקש את המספר שלי.
לאחר כמה ימים הוא שולח לי הודעה שישמח אם אגיע לתת חוות דעת על הכלב.
עכשיו שאלה קטנה - האם הוא היה מבקש את המספר שלי ומבקש שניפגש אם הייתי שיפוטי כלפיו? מדבר איתו באנרגיה לא נעימה? מתבטא באמירות קיצוניות?
ברור שלא.
זה היה מייצר אנטי מיידי וסוגר את הדלת על האפשרות של בחינת גישה אחרת.
זה לא שהחבאתי את הדעות והערכים שלי מתחת לשולחן, אמרתי בצורה מאוד ברורה מה דעתי על אביזרים כמו קולר דוקרנים ושיטות של הכאבה והפחדה. פשוט בצורה שלא מייצרת את האנטי הזה.
היכולת לתקשר עם אנשים בצורה נעימה, גם במצבים שיכולים להיות קשים ומורכבים עבורנו (ועבור האדם שמולנו), היא אחד הדברים שהכי חשוב לפתח במקצוע שלנו. גם כדי להצליח ברמה האישית וגם כדי לקדם את מה שכולנו כמאלפים בגישה חיובית רוצים לקדם באופן כללי.
אני מוצא שזה משהו שמאוד חסר בשיח המקצועי.
בינתיים כבר עשינו מפגש וממשיכים לתהליך ליווי, מה שמאפשר לי את ההזדמנות להשפיע על עוד כלב במקום לסגור לעצמי - ואולי גם למאלפים אחרים בגישה חיובית - את הדלת.
תקשורת מקרבת, גמישות מחשבתית בתהליכי טיפול - במיוחד מורכבים. על זה בדיוק Mayan Mayki Cooper ואני הולכים לדבר בסדרת הרצאות ממש חשובה שיכולה להקפיץ את רמת ההצלחה שלכם באופן משמעותי.
יותר סגירות של תהליכים, יותר הצלחות בתהליכים עצמם, יותר סיפוק בעבודה וכן - יותר כסף בבנק בסופו של דבר.
כל הפרטים בתמונה המצורפת.
לשאלות ושריון מקום מוזמנים ליצור קשר איתי או עם מעיין בשמחה
לצד הבוקר הקשה שעברנו עם המטח הגדול מאיראן, ביום שישי האחרון התרחשה טרגדיה נוראית בקריית ביאליק כאשר פעוטה בת 10 חודשים ננשכה למוות ע"י כלב מסוג פיטבול.
ברמה האישית - כאדם, כהורה, פשוט מזעזע. עצוב וטראגי ברמה שאין מילים עבור כל המעורבים. והעובדה שזה קרה ברחוב שבו גדלתי מוסיפה עוד על ההלם האישי שלי.
כאיש מקצוע שמתעסק לא מעט עם תוקפנות בכלבים וליווה (ומלווה) מקרים של ניהול בתים עם כלבים ותינוקות, אני רוצה לשתף במחשבות שלי:
1. הדבר הראשון שלא נתון למשא ומתן באף שלב הוא שאף פעם, אף פעם לא משאירים פעוטות וכלבים ללא השגחה צמודה. אפילו לא לשנייה. במיוחד אם מדובר בפעוטות שכבר זוחלים/הולכים. וזה לא משנה מי הכלב, מאיזה גזע הוא ומה הגודל שלו.
אני אומר לאנשים - מספיק ששנייה הלכתם לעשות פיפי והתינוק זחל/הלך לכיוון הכלב, נגע בו באופן בלתי מבוקר, אולי גרם לו להתעורר בבהלה לאחר שהכלב ישן, דחף לו את הפרצוף לפנים (דבר שיכול להיות סופר מאיים), הציק לו בזמן האוכל, נגע לו באוכל/צעצועים/עצמות או כל דבר אחר בסגנון הזה. זה מספיק כדי להכניס את הכלב למצב שבו הוא מאוים ועלול לתקוף.
הרבה אנשים מבוגרים לא יודעים לכבד מרחב של כלבים ולקרוא סימני אזהרה שקטים אז ברור שפעוטה בת פחות משנה לא תדע לעשות את זה.
אני חוזר שוב - זה לא משנה מי הכלב. גם אם לכלב אין שום היסטוריה של תקיפות והוא מהכלבים האלה שלא מגיבים גם עם ילדים רוכבים עליהם, עדיין זו ההתנהלות הנדרשת כדי לשמור את כולם בטוחים.
ואני עוד אומר לאנשים - נניח שהכלב שלך הוא מהכלבים האלה שתיארתי בפסקה הקודמת. מה עם יום אחד הוא סובל מכאבים ואנחנו אפילו לא יודעים, והתינוק מגיע אליו ונוגע בו בדיוק איפה שכואב?
פשוט לא לאפשר את הדברים האלה. להשגיח תמיד וכשאי אפשר אז לייצר הפרדה. אין הרבה דברים שהם שחור או לבן מבחינתי, אבל זה אחד מהם. השגחה צמודה או הפרדה at all times.
2. מנקודת מבט מקצועית - אין ולא בטוח שיהיה מספיק מידע שיאפשר להבין מה באמת קרה שם.
ממה שפורסם בתקשורת האמא המסכנה העידה שהייתה במקלחת ואז שמעה צרחות. אם זה אכן מה שקרה אז ברור שזו סיטואציה שהיה צריך למנוע מראש ועל זה פירטתי בנקודה הקודמת.
מהחווה שהצילה את הכלב נמסר שהכלב הוצל כשהיה בן 7-8 חודשים, הגיע עם אוזניים חתוכות וחתכים ברגליים (מה שכבר יכול להעיד על כך שהיה אצל עבריינים שגידלו אותו למטרות של קרבות כלבים), היה באומנה שטיפלה בו במסירות ומשם הועבר למשפחה בחיפה שאיתה חי 3 שנים. התיאור הוא של כלב שחי בבית עם כלבים נוספים, מסתדר עם חתולים ואוהב אנשים, ושהמשפחה האחרונה שאימצה אותו היא משפחה טובה ונורמטיבית.
מעבר לזה לא שיתפו עוד מידע בגלל רגישות המקרה.
האם היו נורות אדומות מקדימות?
באילו תנאים הוא חי? מצב רפואי ואפשרות לרקע של כאבים שיכולים לייצר רגישות למגע (במיוחד לאור הרקע שממנו הגיע), רמות סטרס, איזה חינוך קיבל, האם הייתה ענישה ובפרט בנוכחות התינוקת וכדומה.
האם הכלב בעצם עבר בית ממשפחה בחיפה למשפחה בקריות (לא ברור מהדברים) ואם כן אז למה?
אירועים קודמים בין הכלב לתינוקת?
אלה רק כמה שאלות ראשוניות שעולות שלא ניתן לענות עליהן מהמידע שפורסם - שגם אותו צריך לאמת.
בלי מידע אמין, מקיף ומלא אני לא חושב שאפשר להסיק מסקנות ולצאת בהצהרות, לקבוע אם נכון להמית את הכלב (שכנראה יומת בכל מקרה), מידת האחריות של האם המסכנה, העמותה ששילבה את הכלב בבית הספציפי הזה וכן הלאה.
3. איך אפשר שלא להתייחס לעובדה שזה פיטבול.
האם פיטבולים הם כלבים מסוכנים?
כלבי פיטבול פותחו במקור לספורט של התגרות בשוורים. כשהספורט יצא אל מחוץ לחוק התפתחה תרבות של שימוש בפיטבולים לקרבות כלבים. נכון שמדובר בכלבים גדולים, חזקים ואנרגטיים עם סף כאב גבוה אבל באופן כללי - ומי שפגש ועבד עם הרבה פיטבולים יודע - מדובר בכלבים חברותיים עם שמחת חיים ואהבה עצומה לבני אדם. פיתחו אותם להיות כאלה כדי שלא יהיו תוקפנים לאנשים.
אלה האנשים שלוקחים אותם ומגדלים אותם בתנאים של התעללות וחוסר חיברות כדי להפוך אותם למכונות קרב.
אני לגמרי מסכים שעם כלבים גדולים וחזקים יש פוטנציאל נזק גדול יותר ויש מקום למשנה זהירות, אבל זה לא הגזע שמסוכן. אלה האנשים שמגדלים אותם בצורה הזו.
אשמח לקרוא את המחשבות שלכם.ן בתגובות או בפרטי
מאחל לנו שבוע שקט
רון
20/06/2025
להיות עוגן יציב, עקבי וכמה שיותר רגוע עבור הכלבים שלנו יכול לעזור גם לנו להתפקס ולהיות יותר בשליטה. שתפו🙏
20/06/2025
טיפים להתנהלות עם הכלבים בחירום
אתמול (חמישי 19.6) התארחתי במשדר זום מיוחד של עמותת אנימלס.
היה מאוד משמח לראות את כמות האנשים שהצטרפו כדי ללמוד איך ניתן להקל על הכלבים והחתולים שלנו, ותכלס גם על עצמנו, בימים הקשים האלה.
אני הייתי על החלק של הכלבים כמובן :)
המשדר לא הוקלט אבל ריכזתי עבורכם כאן את הנקודות המרכזיות שנתתי.
*בטיחות
לא לשחרר מרצועה בחוץ. ממליץ גם להימנע כרגע מגינות כלבים.
גם ביציאה למרחב המוגן - רצועה.
יציאה למרחב המוגן עם הכלב - במהירות אבל בזהירות. אנחנו לא רוצים נפילות ופציעות ורוצים גם לשדר כמה שיותר רוגע.
*חשיבות השגרה
עד כמה שניתן בימים אלה,
לנסות לשמור על שגרה כמה שיותר קבועה בדגש על עוגנים כמו ארוחות, טיולים (בהתאם להנחיות), זמני פעילות וכדומה.
*ערכה למרחב המוגן
רצוי שהדברים יהיו כבר מוכנים במקום - פינה מוכנה בממ"ד או במקלט. אם לא ניתן אז תיק מוכן ליד הדלת.
חשוב שיהיו מים וקערה, משטח לרביצה, חטיפים שהכלב אוהב, תעסוקה (דברים לכרסום, צעצועי האכלה כמו קונג או משטח ליקוק ודברים למילוי כמו שימורים או חמאת בוטנים טבעית למשל), שקיות לאיסוף צואה.
*מוכנות ליציאה
להשאיר רתמה/קולר על הכלב במידה והדבר אפשרי.
השארת רצועה במיקום נכון כמו ליד הדלת למשל.
חטיפים זמינים עלינו או במקום נגיש, יכול לסייע באיסוף הכלב.
***במידה ומקבלים התראה מקדימה לא לחכות וכבר לאסוף את הכלב, ברוגע, ולהתקדם למרחב המוגן. האקסטרה זמן יעזור לנו לשלוט בעצמנו ולהקרין רוגע.***
*במרחב המוגן
אם ניתן לפרוס משטח ולהציע חטיפים שווים ו/או תעסוקה באמצעות צעצועי האכלה. זה מספק הסחה, מייצר קישור חיובי לסיטואציה ונותן אפקט של הרגעה ופריקת מתח.
במידה והכלב מתקשה ולחוץ - לא להתעלם!
לנסות לעזור, יחס נכון יכול לא "יחזק את הפחד" - מדובר במיתוס מטופש.
אפשר להתיישב ליד הכלב, כאמור להציע חטיפים טעימים ותעסוקה, לקחת נשימות עמוקות, לדבר אליו ברוגע, לשיר...
במידה ומחפש קירבה ומגע לאפשר ולתת מגע איטי עמוק ומרגיע.
לא לכפות מגע אם הכלב לא מעוניין.
לפעמים זה יעזור ולפעמים לא אבל לא יזיק.
*יציאה מהמרחב המוגן
לספק אפשרות לפריקת סטרס בדרך מקובלת - יסייע בהתאוששות ומניעת טראומה.
במידה וניתן והכלב זורם - טיול רגוע עם אפשרות לרחרח ולזוז יכול מאוד לסייע. אם צריך אפשר גם בבית דרך משחק נכון עם צעצוע או משחק פשוט של חיפוש חטיפים ברחבי הבית למשל.
*כלבים שמגיבים רע לאנשים/כלבים/גירויים אחרים וצריכים לשהות עם הגירויים האלה במרחב המוגן
-במידה ואין אופציה למרחב מוגן אחר, מבודד יותר, לנסות להכין את הסביבה ולתקשר עם האנשים שמסביב. אם ניתן בזמן רגיעה להכין פינה מבודדת במרחב המוגן ולבקש שישמרו לנו אותה (אפשר להשאיר פתק מנומס) או לפחות לתאם מראש שינסו לתת לכם ספייס.
-ניתן גם לייצר הפרדה ולחסום שדה ראייה באמצעות דברים כמו מזרונים או גדר מכוסה בשמיכות.
-כמובן לשמור את הכלב על רצועה ולשמור מרחק, להציע תגמולים נדיבים על התנהגות רגועה ותעסוקה כמובן.
*כלבים רגישים במיוחד שבאופן כללי זקוקים ליותר תמיכה בימים האלה
-להיות כמה שיותר בנוכחות בשוטף. לשבת איתם, לנשום, מגע נעים ומרגיע אם מעוניינים. לא לחכות לחירום.
-לנהל את הסביבה שלהם כדי לנטרל/לצמצם טריגרים. דוגמה טובה היא מיסוך רעשים ע"י סגירת חלונות ותריסים ושילוב רעש לבן או מוסיקה כשאפשר. דוגמה נוספת היא ניהול טיולים כך שיהיו עם פחות טריגרים.
-לספק הרבה הזדמנויות לפריקת מתח בשוטף ולא רק אחרי אירוע ספציפי מלחיץ. אפשר להשתמש בדוגמאות שלמעלה (טיול מרגיע, משחק, חיפוש חטיפים, צעצועי האכלה וכדומה).
-במקרים קשים ניתן לבחון דברים להרגעה כמו חבישות או חולצות רעמים, פורמולות ואפילו כדורים. הכי מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע (וטרינר מטפל, וטרינרים אינטגרטיביים, מטפלים ברפואה משלימה, וטרינרים התנהגותיים).
בכל שאלה אפשר לכתוב לי ואשמח לייעץ
שיהיה לנו סופ"ש שקט🙏
רון
18/06/2025
מחר 19.6 ב17:00 מפגש זום חינמי של אנימלס - איך לדאוג לבעלי החיים שלנו בשעת מלחמה. אני אדבר על הכלבים ותהיה גם מומחית לחתולים. פרטים והצטרפות דרך התגובה הראשונה לפוסט.
17/06/2025
למרות המצב, ואולי דווקא בגלל המצב
(הזדמנות מיוחדת למאלפי כלבים)
מזכירים ש Mayan Mayki Cooper ואני עולים לזום משותף של 3 שעות ביום חמישי הקרוב, 19.6, בשעה 0930.
הזום יעסוק בחרדת נטישה: אבחון, טיפול, פרוטוקולים, מה עושים ומתי, ואפילו יותר חשוב מזה - איך ניגשים לתהליך עם גמישות מחשבתית ושומרים על תקשורת מקרבת עם לקוחות, גם כשזה נהיה מורכב.
למעלה מ20 מאלפים כבר שריינו מקום ועדיין ניתן להצטרף, ההשקעה היא 80 ש"ח בלבד.
לשריון מקום ובכלל בכל שאלה מוזמנים לפנות אליי או אל מעיין בפרטי ונשמח לענות.
רון 0533030082
מעיין 0547373463
מאחלים המשך יום שקט וחזרה מהירה לשגרה❤️🙏🏻
Mayki אימון וטיפול התנהגותי לכלבים וכלבנות טיפולית
12/06/2025
**מעל 20 מאלפות ומאלפים כבר שריינו מקום ועדיין ניתן להצטרף. הזדמנות שווה במיוחד:**
הרצאת זום של Mayan Mayki Cooper ושלי על אחד הנושאים החמים והמורכבים בעולם הטיפול ההתנהגותי - חרדת נטישה.
נדבר גם על ה"מה" וה"איך" של אבחון וטיפול, אבל לא פחות חשוב (ואולי אפילו יותר) נדבר גם על גמישות מחשבתית ותקשורת מקרבת שתעזור לנו לרתום לקוחות ולהוביל אותם בהצלחה בתהליכים האלה.
לנסות לשלוט על הכלב במקום לנהל נכון את הסביבה ולשנות את המוטיבציה של הכלב.
אני אסביר :)
אם האסטרטגיה שלי היא להתעקש עם הכלב על זה ש"אסור",
להתעמת איתו ולהעניש אותו בתגובה לגניבת אוכל מהשיש או מהשולחן,
אני חשוף לכל מיני חסרונות ובעיות. למשל:
*הגברת סטרס. אצלי, אצל הכלב ובבית בכלל.
*פגיעה בקשר ובאמון, במיוחד אם זה קורה הרבה ובמיוחד אם מדובר בכלב רגיש שלוקח קשה עימותים.
*בהרבה מאוד מקרים זה לא אפקטיבי והכלב ממשיך לחזור על ההתנהגות, כשהוא משתפר בלזהות מתי הסיכוי להיתפס קטן (כשאנחנו לא שמים-לב או לא נמצאים).
*בהרבה מקרים התגובות שלנו להתנהגות יכולות דווקא לייצר את האפקט ההפוך ולהגביר אותה, כשנוצר עניין והכלב מקבל תשומת-לב על ההתנהגות (כולל כזו שנחשבת שלילית מבחינתנו).
יש עוד הרבה נקודות שאפשר להעלות אבל נעצור כאן.
מה יהיה חכם ויעיל יותר לעשות?
*לוודא שהכלב אוכל כמו שצריך, כמויות נכונות, אוכל שטעים לו ומזין עבורו. כלב רעב מסתובב עם חוסר וזה עשוי להגביר התנהגויות של חיפוש אוכל בבית ובחוץ.
*לחנך את עצמנו שלא משאירים יותר אוכל על השולחן או על השיש ללא השגחה צמודה (כן, לפעמים יותר נכון לשנות את ההתנהגות שלנו במקום להתעקש עם הכלב). במילים אחרות לא לתת לכלב הזדמנויות.
*אופציה שיכולה להיות על הפרק במקרים מסוימים: למנוע גישה למטבח בעזרת דברים כמו שער תינוקות גבוה למשל.
*בהנחה ולא השארנו שום דבר על השיש או על השולחן - להפסיק להגיב לכלב כשהוא עולה למקומות האלה. תזכרו שהיחס הזה עלול בסופו של דבר להגביר את ההתנהגות כי נוצר עניין והכלב מקבל תשומת-לב.
ואם מפריע הלכלוך - אפשר להעביר מטלית אח"כ, בלי לעשות עניין. אם הכלב יבין ששום דבר מעניין לא יוצא לו מההתנהגות הזאת היא בסופו של דבר תדעך.
אפשר לאמן כלבים לאיפוק כך שגם אם יש משהו על השיש או על השולחן הם לא מזנקים לשם, וברוב המקרים אפילו די בקלות. אבל זה יכול להיכנס בתור משהו נקודתי, אם למשל אני מבשל במטבח ורוצה רגע ללכת לחדר אחר בלי לקפל את כל העסק, או אם אני רוצה רגע להשאיר את האוכל על השולחן וללכת להביא משהו מהמטבח בלי שהכלב יחטוף לי את הארוחה.
Be the first to know and let us send you an email when רון מורד - אילוף וטיפול התנהגותי לכלבים posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.
Contact The Business
Send a message to רון מורד - אילוף וטיפול התנהגותי לכלבים:
אני רון, מאלף ומטפל התנהגותי משנת 2011.
מתמחה בטיפול בכלבים מפוחדים, חרדתיים, ריאקטיביים ותוקפניים.
מאז שאני זוכר את עצמי הרגשתי חיבור מאוד חזק לבעלי-חיים בכלל ולכלבים בפרט. הרגשתי שאני רוצה לתקשר איתם בצורה עמוקה יותר ולהבין טוב יותר את העולם שלהם. לאורך השנים גידלנו בבית חתולים וכלבים ולכל אחד ואחת מהם נקשרתי מאוד.
בסוף 2010 סיימתי לימודי תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטת חיפה והתכוננתי להיכנס לשוק העבודה, אבל בתוך תוכי ידעתי שזה פשוט לא זה מבחינתי. קיבלתי החלטה ללכת אחרי מה שאני באמת אוהב וכבר באוקטובר אותה שנה התחלתי קורס מאלפי כלבים במכון וינגייט. סיימתי את הקורס בהצלחה בקיץ 2011 והתחלתי את דרכי כמאלף כלבים מוסמך.
לאחר לימודי האילוף עברתי להתגורר בתל-אביב. התחלתי לעבוד במעון יום לכלבים במרכז העיר ובמקביל התחלתי לקבל לקוחות אילוף פרטיים. הייתי מאושר לבלות את מרבית היום עם כלבים ולהתבונן בהתנהגות שלהם במשך שעות ארוכות. זה נתן לי המון.
כמה חודשים לאחר-מכן, בקיץ 2012, עברתי לעבוד ככלבן וכמאלף בפנסיון הכלבים של הכפר הירוק, סמוך לרמת-השרון. גם שם באתי במגע עם המון סוגים של כלבים על בסיס יומי, כולל כמה טיפוסים מיוחדים שלא אשכח לעולם. לקחתי חלק בהדרכה של קייטנות אילוף וכמובן המשכתי לעסוק באילוף ובטיפול התנהגותי באופן פרטי.
בספטמבר 2013 נפלה בחלקי ההזדמנות להצטרף לצוות בית המחסה של עמותת צער בעלי-חיים ר"ג והסביבה ולקחת חלק בהצלה ושיקום של כלבים וחתולים נטושים. התקופה בעמותה הייתה מדהימה ומלאת סיפוק ובמהלכה הוספתי לארגז הכלים שלי עוד המון ידע וניסיון בטיפול בכלבים מורכבים ורגישים שרבים מהם הציגו התנהגות תוקפנית כלפי הסביבה.
למרות הסיפוק הרב בעבודה היו לי עוד חלומות ושאיפות ולקראת סוף 2014 עברתי להתגורר בלונדון יחד עם זוגתי הילה ולואי, הכלב האהוב שלנו. גרנו שם קרוב לשנה וחצי, תקופה מלאת חוויות במהלכה עבדתי כמאלף בחברת K9 Consulting הבריטית, רכשתי ניסיון מקצועי בינלאומי רב והפכתי לאבא. אנגליה נכנסה לי עמוק ללב אבל תינוק חדש, געגועים למשפחה ולחברים ורצון להקים עסק עצמאי החזירו אותנו לארץ במרץ 2016.
לאחר שחזרתי לישראל הקמתי עסק עצמאי לאילוף וטיפול התנהגותי בכלבים. אני מתמחה בטיפול בתוקפנות, מתמקד במתן הדרכה אישית לבעלי כלבים ועוסק בהפצה של ידע עדכני בנושא התנהגות כלבים על גבי הרשת ודרך הרצאות וסדנאות לקהל הרחב.
העקרונות המרכזיים שמלווים אותי בכל תהליך אילוף/טיפול:
מענה מיטבי על צרכיו הבסיסיים של הכלב – פיזיולוגיים, רגשיים וקוגניטיביים.
ניהול חכם שמונע מראש התנהגויות בעייתיות.
בניית תקשורת נכונה וחיזוק האמון בין הכלב לבעלים.
לימוד והטמעה של התנהגויות רצויות באמצעות חיזוקים חיוביים.
