רון מורד - אילוף וטיפול התנהגותי לכלבים

  • Home
  • Israel
  • Ramat Gan
  • רון מורד - אילוף וטיפול התנהגותי לכלבים

רון מורד - אילוף וטיפול התנהגותי לכלבים מטפל בגישה הומאנית
מומחה לריאקטיביות ותוקפנות
מייסד "דוג קונקשן" הכשרת מאמנים ומטפלים התנהגותיים

עוסק באילוף ובטיפול התנהגותי לכלבים משנת 2011.

מתמחה בטיפול בריאקטיביות ותוקפנות.

בעל ניסיון רב בארץ ובחו"ל, כולל עבודה באנגליה בין השנים 2014-2016

עבודתי מבוססת על ידע מדעי ועל שימוש בטכניקות העדכניות ביותר לאימון כלבים,
תוך שימת דגש על העברת ידע ומיומנות לבעלים

חשיפה נכונה: מתקדמים לפי סימנים, לא לפי לוח זמנים.
08/05/2026

חשיפה נכונה: מתקדמים לפי סימנים, לא לפי לוח זמנים.

האם המטרה בעבודה עם מאלף היא רק שינוי בהתנהגות הכלב?כשאנשים חושבים על עבודה עם מאלף, הרבה פעמים המטרה נשמעת פשוטה:שהכלב ...
08/05/2026

האם המטרה בעבודה עם מאלף היא רק שינוי בהתנהגות הכלב?

כשאנשים חושבים על עבודה עם מאלף, הרבה פעמים המטרה נשמעת פשוטה:
שהכלב יפסיק לנבוח, למשוך, להתפרץ, להרוס, להציק...

עכשיו, ברור ששינוי בהתנהגות הוא חלק משמעותי מהתהליך.
אנחנו רוצים חיים רגועים, נעימים ובטוחים יותר, גם לכלב וגם לבעלים.

אבל בעיניי, השינוי ההתנהגותי הוא לא באמת היעד המרכזי.
הוא התוצאה.

המטרה האמיתית היא להבין את העולם הפנימי של הכלב, את הצרכים החשובים שלו, מה מפעיל אותו, מה מלחיץ אותו, איך הוא לומד, ואיך ההתנהלות היומיומית שלנו משפיעה עליו.

כשמבינים את הדברים האלה, מתחילים לפעול אחרת:
עם יותר בהירות, יותר עקביות, פחות תסכול ויותר תקשורת אמיתית.

ואז גם ההתנהגות מתחילה להשתנות.

לא בגלל טריק או קסם,
אלא כי נוצר בסיס נכון יותר לחיים המשותפים.

אם אתם עובדים עם מאלף, או שוקלים להתחיל תהליך, בעיניי שווה לחפש גישה שלא מתמקדת רק ב”איך לעצור התנהגות”, אלא גם בלהבין למה היא קיימת מלכתחילה.

שינוי אמיתי ויציב מתחיל מהבנה, לא רק משליטה.

מסקרן אותי — מה הדבר הכי משמעותי שלמדתם על הכלב שלכם במהלך תהליך אילוף או טיפול התנהגותי?

“הוא יתרגל” – או שלא?הרבה אנשים חושבים שלהרגיל כלב למשהו אומר פשוטלחשוף אותו שוב ושוב… עד שיעבור לו.כלב מפחד מכלבים אחרי...
05/05/2026

“הוא יתרגל” – או שלא?

הרבה אנשים חושבים שלהרגיל כלב למשהו אומר פשוט
לחשוף אותו שוב ושוב… עד שיעבור לו.

כלב מפחד מכלבים אחרים?
“נצא יותר, שיתרגל.”

נובח על אנשים?
“נפגיש אותו עם אנשים, זה יעבור.”

אבל האמת היא שעם כלבים שיש להם רגישות יותר עמוקה, זה פשוט לא עובד ככה.

מה זה באמת “הרגלה”?

הרגלה אמיתית היא לא רק חשיפה.
היא שינוי אמיתי במערכת העצבים.

זה תהליך שבו הכלב:
✔️ מרגיש בטוח יותר
✔️ נמצא מתחת לסף לחץ
✔️ ובסופו של דבר — פשוט לא מתרגש מזה

אותו דבר עם כלבים

אם כלב מפחד מכלבים אחרים
וכל טיול הוא מוצף, לחוץ, דרוך—

הוא לא מתרגל.
הוא רק מתאמן בלהיות בלחץ.

❌ יותר חשיפה = לא בהכרח יותר הרגלה
❌ לפעמים זה בדיוק הפוך

איך נראה תהליך נכון?

נניח כלב שפוחד מכלבים:

✔️ מתחילים ממרחק שבו הוא כן מסוגל להירגע
✔️ חושפים בהדרגה, בלי להציף
✔️ בונים חוויות רגועות וחיוביות
✔️ מתקדמים לאט, לפי הקצב שלו

המטרה היא לא “שיסבול עד שיתרגל” אלא שירגיש מספיק בטוח כדי להשתנות מבפנים.

הרגלה היא לא רק עניין של חשיפה וזהו.
היא גם, ואפילו בעיקר, המצב של הכלב בזמן החשיפה.

בחיבור למציאות: סשנים של הרגלה מדורגת לדברים ייערכו לרוב בתנאים יותר מוקפדים ומותאמים לצד ניהול מקסימלי של הבעיה ביומיום השוטף.

דוגמה:

פחד מכלבים ינוהל ביומיום ע"י תכנון והתנהלות ששואפים לשמירה על מרחק בטוח בטיולים השוטפים (תנאי הכרחי לתהליך) לצד סשנים לחשיפה מבוקרת לבניית חוויות חיוביות.

"הוא היה לגמרי סבבה למטה אבל בתוך הבית, ברגע שהאורח קם מהמקום הוא התנפל עליו"תוקפנות לאורחים - הנקודה שהרבה בעלי כלבים מ...
02/05/2026

"הוא היה לגמרי סבבה למטה אבל בתוך הבית, ברגע שהאורח קם מהמקום הוא התנפל עליו"

תוקפנות לאורחים - הנקודה שהרבה בעלי כלבים מפספסים

יש לא מעט בעלי כלבים שכבר מבינים דבר פשוט:
להתחיל ממפגש עם האורח בחוץ זה בדרך כלל דבר מאוד חכם לעשות.

ויש כלבים, לרוב ברמת רגישות יותר נמוכה, שהיכרות קצרה בחוץ תספיק עבורם בשביל לשחרר את הקונפליקט.

אבל האמת היא שאצל כלבים ברמת רגישות גבוהה יותר זה הרבה פעמים לא יספיק, אלא יהיה צעד ראשון בתוך תהליך הרגלה מדורג.

הבית הוא סיפור אחר לגמרי.

הוא טריטוריה.
הוא מקום של שליטה, של ביטחון – וגם של רגישות גבוהה יותר לאיומים.

אז זה שהכלב סה"כ בסדר עם האדם בחוץ לא אומר שזה יזרום גם לבית.

במקרים כאלה,
התחלת המפגש בחוץ היא צעד ראשון, בהרבה מקרים הכרחי, אבל בלי המשך תהליך נכון לא נוכל לנטרל את המתח.

תהליך הרגלה מדורג וחכם יכלול גם כניסה מבוקרת הביתה, הגעה לרגיעה עמוקה וממושכת יותר בנוכחות האורח והרגלה מדויקת לתנועה שלו בתוך הבית.

• שליטה במרחקים
• ניהול תנועה של האורח
• קריאה מדויקת של שפת הגוף של הכלב
• התקדמות רק כשיש באמת רגיעה – לא לפי לוח זמנים

זה לא ניחושים.
זו עבודה שיטתית, בתקשורת מתמדת עם הכלב.

ודבר נוסף שמאוד חשוב לציין:
לא כל סיטואציה מתאימה לחשיפה.

יש לא מעט מקרים, במיוחד עם כלבים מאוד רגישים וכשאין לנו את התנאים הנכונים לתהליך מספיק מדורג, שבהם הבחירה הנכונה היא דווקא הפרדה מראש ולא לנסות בכל מחיר.

ניסיון לקפוץ מהר מידי צפוי להחמיר את הבעיה ולכן חשוב שנשאל את עצמנו מראש אם זו הסיטואציה הנכונה לתרגל (זמן, שיתוף פעולה, מי מגיע אלינו וכו').

הבעיה היא הכלב? או הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו עליו?רוב האנשים שמגדלים כלב ריאקטיבי מתמקדים בהתנהגות: הנביחות, המשיכות, ...
01/05/2026

הבעיה היא הכלב? או הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו עליו?

רוב האנשים שמגדלים כלב ריאקטיבי מתמקדים בהתנהגות: הנביחות, המשיכות, ההתפרצויות.

אבל יש גורם שקט, חזק, שיש לו השפעה מאוד משמעותית: המיינדסט שלנו.

מה זה בכלל מיינדסט?

מיינדסט = מכלול האמונות, הרגשות, המחשבות, הפרשנויות, הציפיות וכדומה שלנו לגבי נושא מסוים.

המיינדסט שלנו לא נשאר רק בראש.
הוא מחלחל לגוף ולפעולות שלנו:
לטון הדיבור, לשפת הגוף, לתזמון, לרמת המתח שאנחנו מביאים לטיול.

👈המיינדסט משנה את הפיזיולוגיה שלנו (הראו את זה כבר במחקרים יפים)

👈הפיזיולוגיה משנה את ההתנהגות שלנו

👈וההתנהגות שלנו משנה את התגובה של הכלב, במיוחד לאורך זמן, כשאנחנו עקביים

דוגמה קלאסית 1:
"הכלב שלי דומיננטי / מנסה לשלוט בי"
מוביל לגישה קשוחה, קונפליקט, שימוש בענישה.
הכלב מרגיש איום, יותר סטרס, יותר ריאקטיביות לאורך זמן.

דוגמה קלאסית 2:
"הוא פשוט כזה, אין מה לעשות"
מוביל לויתור, חוסר עקביות, חוסר הכוונה.
הכלב נשאר בלי מסגרת ברורה, בלי מבוגר אחראי שמכוון ומנתב - אין שיפור ואולי אף החמרה.

מה כן?
מיינדסט אפקטיבי נשמע יותר כמו:
"הכלב שלי מגיב מתוך קושי, ואני יכול/ה ללמד אותו דרך אחרת להתמודד"

זה מייצר:
✔️ יותר סבלנות
✔️ יותר דיוק
✔️ יותר עקביות
✔️ פחות מתח מיותר

וזה כבר משנה את כל הדינמיקה.

אם אתם מתמודדים עם כלב שנוטה להתפרצויות בטיול - חשוב לוודא שהמיינדסט שלכם במקום הנכון.

שבת שקטה ונעימה,

רון

כלבים במשרד – לא תמיד פשוט כמו שזה נראהיותר ויותר חברות מאפשרות להביא כלבים — וזה מדהים,אבל מהניסיון שלי הרבה פעמים בלי ...
26/04/2026

כלבים במשרד – לא תמיד פשוט כמו שזה נראה

יותר ויותר חברות מאפשרות להביא כלבים — וזה מדהים,
אבל מהניסיון שלי הרבה פעמים בלי כוונה נוצרים חיכוכים, סטרס או סיטואציות לא נעימות (בין כלבים וגם בין אנשים).

אם אתם עובדים במקום שמביאים אליו כלבים,
או מכירים מישהו כזה — אשמח מאוד לחיבור / תיוג / הודעה פרטית.

תודה 🙏

מה יכול לקרות כשלא מקשיבים לכלב*תמונה להמחשה, סיפור אמיתי לגמרי*היום (רביעי), מוקדם בבוקר.אני באמצע אימון, רחוב חד סטרי ...
16/04/2026

מה יכול לקרות כשלא מקשיבים לכלב

*תמונה להמחשה, סיפור אמיתי לגמרי*

היום (רביעי), מוקדם בבוקר.

אני באמצע אימון, רחוב חד סטרי עם מדרכה צרה, חולף על פני אישה חביבה.

היא ממשיכה להתקדם עם הכלב ומולם מגיע רכב מסחרי בנסיעה איטית.

הכלב מזהה את הרכב ומיד נכנס ללחץ מאוד ברור.
כל הגוף מתוח, מתחיל ליילל, מנסה לעצור את האישה ומאותת שהוא מבקש להתרחק מהרכב.

האישה ממשיכה להתקדם בכיוון הרכב תוך שהיא גוערת בו ומושכת אותו.

בשלב מסוים הכלב משתחרר מהקולר ובורח, נשאר בסביבה אבל לא מוכן להתקרב ולך תתפוס אותו.

הפסקתי את אימון הבוקר שלי, מה שאני ממש אבל ממש לא אוהב לעשות, והלכתי לעזור לה.

לפני שנמשיך בסיפור, שני דברים:

1. אני יכול להבין את האישה שמיהרה והמשיכה להתקדם.
בוקר, אולי היא ממהרת לחזור הביתה, אולי היא כבר צריכה לצאת לעבודה, בטח יש לה עוד מיליון דברים על הראש.
אבל לפעמים עדיף להתעכב בדקה מאשר להסתבך במשהו שיכול לקחת הרבה יותר זמן וגם להיות מסוכן!

2. נכון שעם ציוד אחר כמו רתמה טובה למשל, הכלב לא היה מצליח להשתחרר. אבל הסטרס וחוסר האונים שהיה חווה, וההשפעות שזה יכול לייצר לעתיד - עדיף למנוע אם אפשר.

נחזור לסיפור ברשותכם/ן :)

משהו כמו רבע שעה של נסיונות.

הביתה שלה היה ממש צמוד לאירוע אז הביאה חטיפים ואח"כ גם פסטרמה. הכלב לא מוכן להתקרב.

בסוף הצלחנו כשהוא ברח ממנה ואיגפתי אותו מהצד השני. לא הייתה לי ברירה אלא לתפוס אותו והמסכן נבהל כמובן, אבל זה יכול היה להיגמר אחרת.

לכלבלב שלום.

האימון הושלם.

אבל יש מצבים שעדיף להקשיב לכלב.

שתפו 🙏🐶

כשאנחנו לחוצים — הם מרגישים את זהיש מושג בפסיכולוגיה שנקרא הדבקה רגשית.זו תופעה מוכרת שבה רגשות עוברים בין יצורים חברתיי...
08/03/2026

כשאנחנו לחוצים — הם מרגישים את זה

יש מושג בפסיכולוגיה שנקרא הדבקה רגשית.

זו תופעה מוכרת שבה רגשות עוברים בין יצורים חברתיים, גם בלי שרוצים.
זה עובר דרך שפת גוף, טון דיבור, קצב נשימה, מתח בשרירים ועוד אינספור רמזים קטנים.

אנחנו מושפעים מהמצב הרגשי של מי שנמצא סביבנו, ולהיפך.

וזה עובד גם בין בני אדם לכלבים.

בימים כמו אלה, כשיש אזעקות, חדשות קשות ושגרה לא יציבה — הרבה מאיתנו מסתובבים עם דריכות גבוהה יותר בגוף.
קצת יותר מתח בכתפיים, קצת פחות סבלנות, נשימה מעט שטחית.

הכלבים שלנו קולטים את זה ומושפעים מזה ברמה כזו או אחרת.

החשיבות של נוכחות מרגיעה והתנהגות רגועה שלנו היא לא רק עבור עצמנו אלא גם עבורם, כדי לעזור להם להתמודד בצורה טובה יותר.

בימים האלה במיוחד שווה לפעמים לעצור רגע, לקחת נשימה עמוקה, להאט קצת את התנועה ואת הקול.

לא רק בשבילנו.

גם בשבילם.

לא צריך להיות מושלמים או “זן מאסטרים”.
רק להיות יותר מודעים ולנסות להביא קצת יציבות לתוך הסיטואציה.

הערה חשובה לסיום:

הנושא של הדבקה רגשית הוא חשוב.

יחד עם זאת, המצב הרגשי וההתנהגות שלנו הם ממש לא הדבר היחידי שמשפיע על הכלב (כפי שמקובל לחשוב בגישות מיושנות לחינוך שתופסות את הכלב כנטו מראה שלנו).

יש תורשה, היסטוריה ועוד שלל תנאים שלא בהכרח קשורים אלינו / תלויים בנו אבל עדיין משפיעים על המצב של הכלב.

יש כלבים שיהיו לחוצים ואף יחוו חרדה קשה גם אם אנחנו לגמרי קול.

הכלבים האלה זקוקים ליותר תמיכה ונתתי לכך התייחסות בפוסטים קודמים. למי שפספס מוזמנים לכתוב לי בתגובות או בהודעה ואשלח קישור בשמחה.

"לא מתפנה!"מה עושים כשהכלב לא מוכן לבוא איתנו למרחב המוגן?יש כלבים שרמת הסטרס שלהם כ"כ גבוהה,שהם פשוט לא מוכנים לבוא אית...
05/03/2026

"לא מתפנה!"
מה עושים כשהכלב לא מוכן לבוא איתנו למרחב המוגן?

יש כלבים שרמת הסטרס שלהם כ"כ גבוהה,
שהם פשוט לא מוכנים לבוא איתנו בזמן אזעקה - למקלט, לחדר המדרגות, אפילו לממ"ד - ולא משנה מה.

לפעמים זה יכול להגיע גם לרמה של תגובה תוקפנית אם מנסים להזיז אותם.

זה מציב בפנינו חתיכת דילמה...

אנחנו רוצים אותם איתנו, מוגנים ובטוחים. זה ברור.
אנחנו מרגישים אחריות.
וכמובן, רגשות אשמה חזקים יכולים לחלחל רק מהמחשבה של להשאיר אותם לבד בסיטואציה כזו, כשהם לא מוגנים.

לפעמים בחיים הבחירה היא בין אופציות לא מושלמות.

במקרי קיצון כאלה, שבהם הכלב לא מוכן לבוא ולא משנה מה, ההמלצה שלי בלב כבד היא להניח לזה.

להתחיל להילחם עם הכלב בסיטואציה כזו, עם מלא סטרס, תוך סיכון עצמי שלנו ופוטנציאל לגרימת נזק נפשי מאוד קשה לכלב ולקשר שלו איתנו - זה עשוי להיות יותר מידי.

מה כן?

*להכין לו מראש מקום כמה שיותר בטוח, מוגן ונעים בבית.
אם הוא כבר בחר מקום כזה בעצמו (מתחת למיטה למשל) אז לוודא שיש לו גישה לשם.
אפשר להוסיף מוסיקה מרגיעה או רעש לבן, תעסוקה טעימה, מים, משהו עם ריח שלנו.
ולהניח לו.

לא קל, אני יודע.

*בזמני שגרה - לתרגל.
לתרגל יציאה משותפת למרחב המוגן, אפשר בהדרגה לשלב הקלטות של צליל ההתרעה והאזעקה בווליום נמוך, עם חטיפים שווים, לתרגל התנהגות עקבית שלנו.
כך שבמצב אמת הדברים יהיו יותר מוכרים, צפויים ופחות מלחיצים.

האם לקחת את הכלב הרגיש למקלט השכונתי?מחשבה שקטה בתוך מציאות רועשתהתקופה הזו מורכבת לכולנו. אזעקות, חוסר ודאות, שינויי שג...
04/03/2026

האם לקחת את הכלב הרגיש למקלט השכונתי?
מחשבה שקטה בתוך מציאות רועשת

התקופה הזו מורכבת לכולנו. אזעקות, חוסר ודאות, שינויי שגרה. בתוך כל זה אנחנו רוצים לעשות את הדבר הכי נכון — גם עבור המשפחה שלנו וגם עבור הכלב.

כשיש כלב רגיש בבית, התשובה לשאלה האם לקחת אותו למקלט השכונתי בזמן אזעקה היא לא תמיד פשוטה.

מצד אחד, ברור שהבטיחות הפיזית קודמת לכל. אנחנו רוצים את כולם איתנו.

מצד שני, יש כלבים שעצם הירידה למקלט, הצפיפות, הריחות, הרעש והאנשים הלא מוכרים — עלולים להציף אותם ברמת סטרס גבוהה מאוד.

ונוסף על הכל, אם הכלב יכול להגיב בצורה שמסכנת אנשים/כלבים מסביב או מכניסה אותם לסטרס - גם זה שיקול חשוב.

חשוב לשאול כמה שאלות בכנות:

מה רמת הרגישות של הכלב שלי: לרעש, לאנשים, לכלבים, לתנועה? כמה הוא מסוגל להתמודד?

האם הוא עלול להגיב בתוקפנות?

האם הנוכחות שלו עלולה לייצר לחץ אצל אנשים אחרים במקלט — ילדים, מבוגרים, אנשים שחוששים מכלבים?

והאם קיימת חלופה בטוחה אחרת — ממ"ד בבית, חדר פנימי מוגן, שהייה עם רצועה קצרה ומרחק מסוים מההמולה וכדומה?

אין כאן תשובה אחת נכונה.
יש אחריות לשני כיוונים: גם לדאוג לבטיחות הכלב, וגם לקחת בחשבון את רווחת הסביבה.

לפעמים הבחירה תהיה לקחת אותו איתנו — אבל מוכנים מראש: רצועה טובה, רתמה בטוחה, אולי מחסום אם יש ספק לגבי תגובותיו, אפשרות לחציצה בין הכלב לסביבה אם יש אפשרות כזו וכמובן ומודעות מלאה למצבו.

ולפעמים, אם יש חלופה בטוחה, דווקא להישאר במרחב שקט ומוכר יהיה הדבר הנכון עבורו.

הדבר החשוב ביותר הוא לא לפעול מתוך אוטומט, אלא מתוך מחשבה רגועה ומקדימה.

כלב רגיש זקוק לנו כעוגן — לא רק פיזית, אלא גם רגשית.

בסוף, האחריות שלנו היא לבחור את הפתרון שמאזן בצורה הטובה ביותר בין בטיחות, רווחה ושקט — עבור כולם.

*לגבי מצבי קיצון שבהם הכלב לא מוכן לצאת מהבית בזמן התרעה/אזעקה ולא משנה מה, ואין מרחב מוגן בבית - אתייחס בפוסט נפרד

Address

Ramat Gan

Opening Hours

Monday 09:00 - 21:00
Tuesday 09:00 - 21:00
Wednesday 09:00 - 21:00
Thursday 09:00 - 21:00
Friday 09:00 - 16:00
Sunday 09:00 - 21:00

Telephone

053-3030082

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when רון מורד - אילוף וטיפול התנהגותי לכלבים posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to רון מורד - אילוף וטיפול התנהגותי לכלבים:

Shortcuts

Share

Category