17/04/2026
יש אנשים שהמילה "גיבור" קטנה עליהם. ארי שפיץ הוא אחד מהם.
לוחם צה"ל. נכנס לעזה כדי להגן על כולנו. פיצוץ מטען. פציעה אנושית. הורדם והונשם במשך חודש וחצי. חודש וחצי שהמשפחה ישבה ליד המיטה ולא ידעה אם יתעורר.
ואז התעורר. ובאותו רגע שפקח עיניים התברר שהמחיר היה כבד מכל דמיון. יד אחת. שתי רגליים. נלקחו ממנו בשנייה אחת באותו פיצוץ.
ומה עשה ארי? ויתר? התייאש? קיפל את עצמו? ההפך. התחיל מסע שיקום של יותר מ-200 ימים. כל יום מחדש. כל בוקר קם ונלחם שוב רק שהפעם המלחמה היא על הגוף שלו. צעד אחרי צעד, תרגיל אחרי תרגיל, יום אחרי יום.
והיום שרת התחבורה מירי רגב הודיעה לארי שנבחר להדליק משואה בהר הרצל ביום העצמאות.
ארי שפיץ. שאיבד יד ושתי רגליים. שהיה מורדם חודש וחצי. שעבר 200 ימי שיקום. ידליק משואה בהר הרצל. ואם מישהו ראוי להחזיק את האבוקה ולהגיד "אנחנו עדיין פה" זה הבנאדם הזה.
רגב אמרה עליו: "למרות המחיר הכבד רוחו לא נשברה והוא מהווה השראה לרבים." והיא צודקת. כי כשארי שפיץ ידליק את המשואה בהר הרצל בלי יד ובלי שתי רגליים אבל עם רוח שלא נשברת, כל ישראל תבין מה זה באמת אומר "עם חזק."
ארי, כל עם ישראל מצדיע לך. אתה המשואה. לא האש.
תנו לייק, שתפו, והצטרפו לקהילת אוהבים. ❤️🇮🇱