03/09/2025
"אבל למה תוכים?"
אנשים שואלים אותי את זה כל הזמן. והאמת, התשובה לא כזאת קלילה ופשוטה.
לא הרבה יודעים, אבל כשהייתי בכתה ג', היה לי תוכי שממש אהבתי.
התערבתי עם אבא שלי על משהו, הוא אמר שאין סיכוי שאני אצליח, אמרתי לו שברור שאני יכולה- ושאם אני מצליחה הוא קונה לי תוכי.
ועשיתי את זה.
אז אבא קנה לי קוניור גרינצ'יק.
עשיתי את כל הטעויות האפשריות, הכלוב היה על הרצפה, נתתי לו לשתות קולה, הוצאתי אותו מהכלוב בידיים והכנפיים שלו היו גזורות. לא היה לנו מושג מה אנחנו עושים.
הוא היה נושך, חזק, את כולם חוץ ממני. הוא ברח פעמיים, למרות הכנפיים הגזורות- מצאנו אותו בניסים, בשתי הפעמים.
לילה אחד, הלכתי לישון איתו, אבא שלי היה שם לב בדרך כלל ומחזיר אותו לכלוב אחרי שהייתי נרדמת, אבל בלילה הזה הוא לא שם לב. התעוררתי בחצות, ראיתי אותו מת, בכיתי את חיי להורים שלי חצי לילה.
אחרי זה, נשבעתי לעצמי שאני לא מאמצת יותר אף חיית מחמד לעולם. אמרתי שזה לא בסדר לגדל אותם בבית, שהם צריכים לחיות בטבע, שסחר בבעלי חיים זה לא מוסרי, ששום דבר לא יכול להחליף להקה.
במחשבה לאחור, הטראומה צרחה הרבה יותר חזק ממני.
שנים קדימה, בגיל 14- קצת לפני תחילת הקורונה, אח שלי רצה לאמץ תוכי, אבא שלי היה בעניין. אני לעומת זאת, הכרזתי מלחמה: "זה צער בעלי חיים! אתם לא חושבים קדימה! זה צעד חסר אחריות! ימאס לכם לטפל בו אחרי חודש ואתם תמסרו אותו כאילו כלום!"
ספוילר: זה באמת מה שקרה.
תוך שלושה שבועות נמאס להם, מהרעש, מהלכלוך, מהנשיכות... הם התחילו לדבר על למסור אותו, אבל לא יכולתי לתת לזה לקרות, לא במשמרת שלי.
התעמתתי עם המשפחה שלי, אמרתי להם, עם המון כעס, שהציפור הזאת כבר התחברה אלינו, שזה לא נכון, לא אנושי ולא יהודי- להעביר אותה הלאה כאילו זה חפץ. ושאם לאף אחד בבית הזה אין מצפן מוסרי עובד, אני אטפל בתוכי בעצמי.
ילדה בת 14, לכו תדעו.
זה מה שעשיתי.
כמה ימים אחר כך ראיתי פרסום לבית הספר לאילוף תוכים של Efrat Simon, הצבתי לאמא ואבא אולטימטום- אתם הבאתם את התוכי, למרות שאמרתי שעדיף שלא, כולנו נדאג לעשות את זה נכון הפעם.
(ההורים שלי מדהימים, כן? והם תמכו בי תמיד ולאורך כל התהליך, למרות שלא הבינו מה נכנס בי, וקורס אילוף מקצועי זה לא דבר זול בכלל, ועוד לילדה בת 14).
מה שמביא אותי לכאן, 4 שנים אחרי סיום הקורס, עוזרת לאחרים לבנות קשר בריא מבוסס אמון עם התוכים שלהם.
כי אני יודעת איך זה מרגיש להיכשל, להיקשר, לאבד.
ואני יודעת איך זה מרגיש להילחם על תוכי שאף אחד כבר לא מאמין בו.
זה הלמה שלי,
לא כי זה קל, כי זה משנה.
ואם גם לכם יש חבר מכונף קטן שאתם לא מוכנים לוותר עליו, צרו קשר🩷
https://wa.me/message/2PVRV6FGPHSJN1
#חושןלוי #אילוףתוכים #סיפוראישי #שיתוף #תוכים #ילדים #חיותמחמד #אפרתסימון #סיפור
