וטרינר הבית - ביקורי בית

30/12/2014

14/12/2014

שבוע טוב!

12/12/2014

פט-טיפ : דמודקס בכלבים
דמודקס (demodex) הנה מחלת עור שכיחה מאד בכלבים צעירים עד גיל שנה וחצי. היא מתבטאת בהתקרחויות בחלקים שונים בגוף, במיוחד בפנים ומסביב לעיניים ("קרחת משקפיים") אך יכולה להופיע גם במקומות אחרים.
הקרחות נגרמות מטפיל הדמודקס (יש מספר מינים, אך השכיח בינם הוא (demodex canis שחי בזקיקי השיער ומועבר מהאימא לגורים בתקופת הינקות. הדמודקס אינו מדבק לאדם וגם לא לכלבים למעט מקרים מאד נדירים. מקובל לחשוב שהטפיל נמצא כמעט אצל כל כלב, אך מערכת החיסון של רוב הכלבים יודעת לשלוט בטפיל ולא לאפשר לו להתפרץ. בגיל צעיר, מערכת החיסון של הכלב עוד לא יציבה ולפעמים הטפיל מצליח "להרים ראש" ולגרום לקרחות, זה יכול גם להופיע גם בכלבים בוגרים עם בעיה חיסונית או דיכוי חיסוני זמני (לדוגמה בהריון,מחלה או סטרס) למרות שלעתים המחלה מופיע בכלב בוגר ללא כל בעיה הניתנת לזיהוי. חשוב לציין שעד היום לא ממש מבינים את המנגנון שגורם להתפרצות הדמודקס.
בגדול ניתן לחלק את התפרצות הדמודקס לשלוש קטגוריות:
דמודקס מקומי (localized demodicosis) – המופע השכיח ביותר, מוגדר כעד 4 קרחות אשר מופיעות על לא יותר משני אזורים בגוף (לדוגמה: שניים על הרגל ושניים על הפנים, אחד על הרגל ושלוש על הפנים וכו). מקרים אלו יכולים לעבור לעתים ללא טיפול או טיפול מקומי, יש לעקוב שהקרחות לא מתפשטות לאזורים אחרים.
דמודקס כללי (generalized demodicosis) – קרחות מרובות באזורים רבים בגוף, מצב המצריך טיפול תרופתי אינטנסיבי יותר.
דמודקס של כפות הרגליים (pododermatitis demodicosis) – מופע נדיר יחסית וקשה יותר שלרוב מצריך טיפול ארוך במיוחד.
טיפול בדמודקס אורך לרוב כמספר שבועות ומצריך פיקוח וטרינרי.
זיהוי טפיל הדמודקס הוא פשוט, הוטרינר מבצע מגרד עמוק של העור באזור הקרחת ואח"כ בודק את העור שגורד במיקרוסקופ. הדמודקס נראה כטפיל מאורך עם 4 זוגות רגליים קטנות (סרטון).
לסיכום: הדמודקס הינו טפיל לא מדבק שמושפע בעיקר ממערכת החיסון של הכלב. הוא גורם לקרחות שלרוב לא מגרדות וברוב המקרים יכול לעבור מעצמו כשמדובר בכלבים צעירים בשלבי גדילה, במקרים מסוימים יש לטפל, בכל מקרה יש להיוועץ בוטרינר. חשוב למנוע גורמי סטרס מהכלב שכן סטרס משפיע על מערכת החיסון. בסה"כ, מדובר לרוב במחלת עור קלה שעוברת לאחר מספר שבועות.

05/12/2014

שבת שלום!

03/12/2014

פט-טיפ: למה כל כך חשוב לצחצח שיניים לחיית המחמד שלנו כל יום?!
צחצוח שיניים יומי נתפס בעיני רבים כפעולה הדורשת מאמץ רב. כמובן, הדבר תלוי רבות באופי חיית המחמד שלנו, אבל, עם טכניקה נכונה, גישה נכונה וקצת סבלנות הפעולה הזו תהפוך להרבה יותר פשוטה וישימה.
הסיבה לחשיבות הצחצוח היומי היא שמרגע האכילה דרושות אך ורק מספר שעות כדי שיתפתח על השיניים רובד חיידקי הנקרא פלאק. פלאק שנשאר על השיניים יהפוך תוך ימים בודדים לאבן שן (בהתחלה כזו שלא נראית לעין) שהיא הרבה יותר קשה להסרה.
צחצוח יומיומי (ולכל הפחות 3-4 פעמים בשבוע) יסיר את הרובד החיידקי לפני שהוא הופך לאבן שן קשה להסרה. הסרת הפלאק מושגת על ידי הפעולה המכנית של המברשת ולכן היא היא חשובה ביותר כשמשחת השיניים הוטרינרית (אסור להשתמש בשל אנשים-היא רעילה בבליעה) מסייעת להסרת הפלאק אך לא מספיקה ללא הצחצוח עצמו.
למי מצחצחים שיניים? מומלץ לצחצח לכל כלב או חתול, החל מגיל צעיר (כבר בתקופת הגורות) וזאת משתי סיבות: 1) להרגיל את חיית המחמד 2) מניעה נכונה מתחילה כשהשיניים בריאות ולפני שאבן שן ודלקת מתחילים להתפתח, הרבה אנשים נוטים להתחיל לטפל בפה של חיית המחמד שלהם רק לאחר שמתחילים סימנים של אבן שן ודלקת, כמובן שהגיוני יותר להתחיל לפני.
כיצד מצחצחים שיניים? מספיק לצחצח בצד החיצוני של השיניים שם מצטברת רובה הגדול אבן השן. מחזיקים את המברשת ב 45 מעלות ביחס לחניכיים ומברישים על קו החניכיים (היכן שהשן פוגשת את החניכיים) בצד החיצוני של השיניים בשני הצדדים, פעולה שאורכת בין דקה לשתיים. חשוב להגיע לכל השיניים, גם האחוריות ביותר.
מחקרים הראו שצחצוח שיניים יומי מפחית משמעותית אבן שן, דלקת חניכיים וריחות רעים שיוצאים מהפה,התוצאה כמובן, פה בריא יותר ופחות ניקויי שיניים אצל הוטרינר.
ישנם עוד אמצעים לשמירה על היגיינת הפה: לעסניות ומשחקים דנטליים, מי פה, מזון רפואי מיוחד ועוד. הם יכולים לבוא כתוספת, אבל אף אחד מהם לא משתווה ביעילותו לצחצוח שיניים יומיומי, יתרה מזאת, בזמן שכבר יש דלקת חניכיים לעיסת צעצועים עלולה להיות בעייתית.
למי שמעוניין - ישנם הרבה סרטוני הדרכה באינטרנט המסבירים כיצד לצחצח שיניים לחיות מחמד.

לסיכום: צחצוח שיניים יומי הוא בעל חשיבות מכרעת בשמירה על בריאות הפה של חיית המחמד שלנו ואין לו תחליף. אף לעסנית, משחק דנטלי או תכשירי שטיפת פה לא מתקרבים ביעילותם לצחצוח שיניים יומי עם מברשת ומשחת שיניים וטרינרית. את צחצוח השיניים מומלץ להתחיל בגיל צעיר. שמירה על היגיינת הפה של חיית המחמד שלנו תמנע ממנה דלקות חניכיים וסבל רב כתוצאה מהן, תפחית ריחות רעים מהפה ותפחית את מספר הפעמים שנאלץ לשלם על ניקויי שיניים יקרים אצל הוטרינר .

25/11/2014

:)

click to view or write a comment

18/11/2014

פט-טיפ :
קרדיות אוזניים בחתולים וטיפ למאכילים

קרדית (אקרית) האוזן היא טפיל כמעט מיקרוסקופי שחי בתוך האוזן ונפוץ מאד בחתולים, במיוחד אלו שיוצאים אל מחוץ לבית.
סימנים לנגיעות בקרדית יכולים להיות מרגישות יחסית למגע באוזן (בד"כ ניעור ראש) ועד לגירוד אובססיבי של האוזן, פציעה של אזור האוזן ואף פגיעה משמעותית באפרכסת, לרוב יש הפרשות שחורות בתוך האוזן. בקיצור... מצב מגרד ומציק שגורם המון סבל לחתול.
הקרדית מדבקת מאד בין חתולים אך לא לבני אדם, אם מתעורר חשש לנגיעות בקרדית מומלץ לפנות לווטרינר והוא יוכל לאבחן ובוודאות שמדובר בקרדית על ידי משטח מקרוסקופי ולתת טיפול מתאים.
טיפ למאכילי חתולי רחוב: כמובן שתמיד מומלץ להגיע לווטרינר לבדיקה וחשוב להבין שדלקת אוזניים יכולה להיגרם מגורמים אחרים פרט לאקריות. אבל... אם לא ניתן להביא את החתול\ים לווטרינר (ולרוב מספר חתולים ידבקו מחתול נגוע, אז צריך לבדוק טוב!) ואתם רואים חתול שמגרד המון מאחורי האוזן ולעתים אפילו יש פצע באזור זה ובתוך האוזן יש הפרשה שחורה שדומה לקפה שחור... אפשר לנסות ולטפל כנגד אקרית האוזן, כפי שהוזכר, מדובר במצב מאד מציק לחתול.
מה לעשות? מומלץ להתייעץ עם הווטרינר, אני ממליץ (לחתול בוגר) לשים טיפות רוולושיין על עור העורף (בין הפרווה) פעם בשבועיים במשך 4-5 פעמים (חודשיים וחצי) לפעמים פחות גם יספיק ולבדוק שהגירוי וההפרשות חלפו.
על מנת לחסוך בכסף אני לוקח אמפולה של רוולושיין 12% כלב (מעל 20 ק"ג) 2 מל וממנה שם 0.4 מל על חתול בוגר, זה יוצא מינון כמעט זהה לאמפולת חתול והעלות יוצאת בערך שליש. חשוב לציין שחלוקת אמפולות פרעושים מסוגים שונים היא אסורה!!! אלא באישור הווטרינר, ישנם חומרים ששמים על כלבים ויהרגו את החתול אם נשים אותם עליו, אפילו במינון נמוך!!! גם חשוב לזכור שאם ישנו את הריכוז או תחולת החומרים ברוולושיין המינון שכתבתי לא יהיה רלוונטי. לכן, לפני שאתם מתחילים לטפל מומלץ לוודא עם הווטרינר שהמינון תקין. מי שרוצה יכול לפנות אלי לפייסבוק ואעשה את החישוב בשבילו.
בהצלחה לכל החתולאים!

13/11/2014

וטרינר הבית- ביקורי בית

*חיסונים,רפואה פנימית, כירורגיה וחירום.
*פתרונות לחיות מחמד שקשה להביא למרפאה.
*שירותי טשטוש ופינוי למרפאה תחת פיקוח רפואי.
וכמובן, יחס אישי ומקצועי! :)

12/11/2014

פט-טיפ: חורף חתולי
דלקת דרכי נשימה עליונות ("נזלת בחתולים")

לחתולאים שבינינו וגם מי שקצת מכיר... בוודאי נתקלתם לא פעם בחתול מנוזל שמתעטש ללא הפסקה. זוהי לרוב דלקת דרכי נשימה עליונות הנגרמת על ידי וירוס ההרפס או הקליצי. למרות שקיים גם בקיץ, בחורף וירוס ההרפס מתפרץ ביתר קלות, מה ניתן לעשות?
רוב החתולים הם נשאים של וירוס ההרפס (לא כזה שמדביק אנשים!). הוירוס גורם בחתולים לדלקת עיניים ודלקת דרכי נשימה עליונות, הוא יכול להתפרץ מדי פעם או לעולם לא. התפרצות הוירוס קשורה בעיקר למצבו הבריאותי של החתול ולמערכת החיסון שלו, סטרס ולחץ מדכאים את מערכת החיסון ומאפשרים התפרצות של הרפס. מעבר דירה, שותף חדש, רעשים חדשים, טיפול בסטרואידים, הריון והמלטה כל אלו מעלים את הסיכוי למחלה בחתול עם נטיה להרפס. בחורף ישנה עליה משמעותית במספר מקרי ההרפס בקרב החתולים.
התפרצויות אקראיות מטופלות לרוב די בקלות, הבעיה היא כשהמחלה הופכת כרונית, אז ישנם שינויים בלתי הפיכים במערות האף והטיפול הרבה יותר קשה. לכן, חשוב לטפל מיד בכל סימן של דלקת דרכי נשימה עליונות וכמובן דלקת עיניים.
מניעה
אין הגנה מלאה. חיסון משולש - החיסון השנתי נותן הגנה חלקית ויכול להקל על המחלה.
לייזין – לייזין היא חומצת אמינו שתאורטית "מפריעה" לוירוס ההרפס להתרבות. יעילותה לא הוכחה, אבל בכל זאת הרבה רופאים נוהגים לתת אותה לחתולים עם נטיה להרפס בתקופות בהן צפוי סטרס. מדובר רק על חתולים עם נטייה חזקה להרפס.
להמנע ככל הניתן מסטרס, אם יש כזה, לנסות לאפשר לחתול להתמודד איתו באופן הטוב ביותר (אזור מחבוא ראוי, לעשות כל דבר אחר שמרגיע אותו או משמח אותו).
להיות ערני – אם החתול מראה סימני מחלה(נזלת, התעטשויות, דלקת עיניים, עין עצומה) – להתייעץ עם הוטרינר.
טיפול: תלוי במקרה ובסימנים הקליניים, טיפול באנטיביוטיקה מתאימה מטפל בזיהום החיידקי המשני, יש מי שנותן כדורי לייזין כתמיכה ובמקרים קשים\כרוניים ניתן לתת טיפול בפמציקלוויר שהיא תרופה אנטיויראלית יעילה אך קצת יקרה. מצב גופני טוב ומניעת סטרס חשובים לא פחות.

12/11/2014

פט-טיפ: חורף חתולי
פחד מרעמים בחתולים
חרדות רעמים: לגבי חתולים...חרדות רעמים קיימות, אבל אנחנו פחות שמים לב אליהם (זה לא אומר שהחתול לא סובל מכך) הכלב מיילל ובוכה, החתול פשוט מתחבא. אם החתול מראה התנהגות חרדתית בזמן הרעמים העקרונות טיפול די דומים לכלב: ניתן ללטף ולשדר נינוחות אבל לא "לנחם" וליצור תמריץ לחרדות. להכין מקום\מקומות (עדיף סגורים ומרופדים,מבודדים מרעש הרעמים ככל האפשר) בהם יוכל להתחבא ואם אפשר שהמקום יהיה בסביבה בה אתם שוהים עוד יותר טוב.
טיפול תרופתי בנוגדי חרדה (ע"י וטרינר), רסקיו רמדי במינון לחתולים, דיפיוזר המפזר הורמון מרגיע (feliwey).thundershirt (חולצה נגד חרדות) שיוצרת לחץ קל על החתול "כמו שעוטפים אותו במגבת ומחבקים" – כנראה שיש חתולים שמגיבים טוב לכך שעוטפים אותם במגבת ומחבקים בעדינות, זה לא עובד על כולם.