15/05/2026
שבת שלום אהובים!!! ❤
קצת מהארכיון:
צלצול בנייד על הצג שיחה מזוהה: "בני שלזינגר". אני עונה: בני מספר לי על מדריכת טיולים, שהגיעה עם קבוצת מטיילים לאזור המושבה האמריקנית "הטמפלרים" ביפו. והיא שומעת יללות עמומות של גור חתולים. היללות הגיעו מתוך מתחם הרוס ומגודר, עם שלטים מסביב: "סכנת התמוטטות". בשטח מצויה גם באר עתיקה שעל פי דברי מדריכת הטיולים מדובר בבאר כבת 150 שנה.. אני קובע עם בני ומדריכת הטיולים הכי מהר שאפשר, כדי לא להיכנס לשעות הערב ולחשיכה. נפגשים במקום, מגיעים לפתחה של באר, באר עמוקה. שבמשך השנים נערם בחלקה ג'אנק וענפי דקל יבשים שחסמו. ואז שומעים: מיאו של גור חתולים ולא יודעים כמה זמן הוא כבר תקוע בתחתית הבאר. כדי לא להיכנס לחשכה, אני מתארגן לגלישה מהירה לתוך הבאר ומקווה לא לפגוש שם איזה צפע עצבני, שלא יעכב אותנו... גולש אל קרקעית הבאר. אי אפשר לראות כלום, הג'אנק והענפים היבשים של הדקל הצמוד לבאר חוסמים הכל. אז לאט ובזהירות, פלסטי מעברים. להתחיל בחילוץ. בינתיים, מבוהלת זחלת ונכנסת אל רווח צר, שנוצר עם השנים בין הקרקעית ללבנים, רווח של מספר סנטימטרים אבל די עמוק פנימה. החשיכה יורדת אל תוך הבאר וקשה לראות. בעזרת פנס לכיוון היללות, ראיתי אותה ו"הופ", לפני היא הבינה מה קורה, היא צמודה אליי, אל החזה שלי. בצ'יק, שנינו עולים אל מחוץ לבאר.. לפתע שומעים עוד יללות איפשהו, מכיוון המבנים ההרוסים. נכנס פנימה אל המבנה שמשם בוקעות היללות ורואה את עוד אחת. לאט ובזהירות היא מצטרף לאחותה, אוסף אותן אלי הביתה למציאת בית מאמץ לחיים שלווים ובטוחים...
שתמיד נזכה לחבק, ללטף, לנשק, לשחרר ולתת חופש לטבע בטבע. באשר הוא.. להילחם את המלחמה שלהם ולהיות שם בשבילם, ולא משנה כמה הדרך מאתגרת.. כל אחד בדרכו שלו ועל פי יכולתו וכך כולנו - ה"תיבה" שלהם לחיים במבול של המציאות של ימינו..
אז שוב אהובים שתהייה שבת שלום שלווה ורגועה ❤
