17/10/2025
חן אח שלנו.
שנתיים.
שנתיים עברו מאז שאיבדנו אותך.
שהארץ איבדה אותך. העולם איבד אותך.
ואנחנו עדיין לא התרגלנו.
אין יום שאתה לא חסר.
היית לב. לב ענק, רגיש, רואה את מי שמולך. היית מאלה שלא צריכים מילים גדולות כדי לעשות טוב.
"תרנגול" אמיתי, עומד זקוף, עם ביטחון, עם נוכחות.
החיוך הנבוך, ההומור, הציניות, העייניים העמוקות הכול בבת אחת.
לפני יומיים צפיתי בסרטון שלנו מחופשת הסקי האחרונה. קמת מוקדם בבוקר, רגע לפני שיוצאים לסקי של 8 שעות והחלת להתאמן....רצת בטירוף במקום, בזמן שאנחנו בקושי פקחנו עיניים.
חן, היית רץ כמו איילה, כאילו האדמה לא באמת נוגעת בך.
תמיד ראשון, תמיד זז, תמיד בדרך לעשות משהו.
גם בשדרות, ביום ההוא, הגעת ראשון. ככה היית בנוי , לזוז קדימה, להגן, לפעול.
צוות 70, המשפחה שלך, וים של אנשים טובים באמצע הדרך, הקימו את פנסיון "נקודת חן" בעין גדי בשבילך. מקום שקט, עם לב. בדיוק כמוך.
כשאנחנו שם, אנחנו מרגישים אותך. ברוח, בצחוק, ברגעים הקטנים שבהם משהו טוב קורה בלי סיבה.
חן, אתה חסר.
במובן הכי פשוט, הכי חד.
אבל אתה גם פה ,בכל אחד מאיתנו- צוות 70.
בכל מה שאנחנו עושים......
במורקים של אבי, בצחוקים של גזל, בחתונה של צימט, בישיבות עם לוי, ואפילו ארגנתי לך פינה קטנה אצלי במשרד.
והילדים שלך.... כמה שהם מזכירים אותך- השובבות של אורי ובר, הכושר והיופי של אלון, בנחישות של נועם, ועל טל שלך, כולנו שומרים.
נוסיף לכל אלה את אבא שלך סמי .... אלוהים כמה שהוא אנרגטי כמוך. והאחים שלך כבר חלק ממשפחת צוות 70.
אתה איתנו, בלב, ברגליים, ובאופן שבו אנחנו מנסים להמשיך לחיות ....... ברוח שלך.
בזכותך, בזכות האומץ שלך, בזכות אנשים כמוך, שבו בנים לגבולם. בזכותך אנשים חזרו הביתה.
ואנחנו נושאים את זה איתנו, בגאווה גדולה חן, אבל, עטופה בכאב שלא נגמר.
צוות 70 איתך, תמיד.
אוהב אותך אחי
*דברים שנשא נ' בטקס האזכרה
