
19/06/2025
בתקופות של מלחמה או מתיחות ביטחונית, גם בעלי החיים שלנו חשופים לרמות קיצון של לחץ. אזעקות, פיצוצים, רגעי פאניקה, שהות ממושכת במקלטים – כל אלה עלולים להיות טראומטיים מאוד עבור כלבים וחתולים, אשר חסרים את הכלים הקוגניטיביים להבין מה מתרחש סביבם. הם חווים פחד דרך הרעשים, השינויים הסביבתיים, ולעיתים קרובות גם דרך החרדה של בני האדם הסובבים אותם.
אצל חלק מהחיות, החוויות הללו עלולות להוביל להתפתחות של תסמונת פוסט-טראומטית (PTSD). לא מדובר בלחץ רגעי אלא בהפרעה התנהגותית ממשית, שעלולה להשפיע באופן מתמשך על איכות החיים של בעל החיים. בין הסימנים האפשריים: סירוב לצאת מהבית, רעד, התנשמות, הסתגרות, תוקפנות, חוסר ניקיון, חוסר תיאבון או אובדן עניין במשחקים. במקרים אחרים החיה נעשית דרוכה מאוד, קופצת מכל רעש קטן או מסרבת לישון לבד. הסימפטומים יכולים להופיע מיד לאחר האירוע הטראומטי, או להתפתח בהדרגה בימים ובשבועות שלאחר מכן.
📌 מדוע תגובות כאלה נפוצות כל כך בזמן מלחמה?
לכלבים ולחתולים שמיעה חדה בהרבה מזו של בני האדם. הם שומעים תדרים ועוצמות שאנו כלל לא קולטים, ולכן רעשים חזקים ומפתיעים נחווים אצלם כאיום ישיר. אזעקה, פיצוץ או צעקה עלולים להטמיע זיכרון שלילי שנשמר לאורך זמן. לעיתים, לאחר הטראומה, כל גירוי המזכיר את האירוע – כמו סירנה של אמבולנס או זיקוקים – עלול לעורר תגובת בהלה קשה. תופעה זו נקראת “הכללה”.
📌 מה ניתן לעשות בזמן אזעקה?
• אם יש בביתכם ממ”ד, מומלץ להכין בו מראש פינה שקטה ומרופדת עבור הכלב, עם מזרן או שמיכה מוכרת.
• עבור חתול, עדיף להכין מראש מדף או נקודה גבוהה בתוך החדר, כדי שירגיש מוגן אך לא כלוא.
• אם צריך להתפנות למקלט ציבורי (מיקל”ט), יש להכניס את החתול לכלוב נשיאה סגור ומכוסה בבד שיסנן גירויים קוליים וויזואליים. במקלט, יש להניח את הכלוב במקום גבוה או להחזיק אותו על הברכיים, ולהימנע ממגע עם בעלי חיים או אנשים אחרים.
• כלב צריך לשאת עליו רתמה או קולר באופן קבוע בימים מתוחים, כדי שניתן יהיה להוציא אותו במהירות מבלי להלחיץ אותו בתהליך החיפזון.
📌 במהלך השהות במקלט:
• דברו אל בעל החיים בקול שקט ורגוע. היציבות שלכם היא המשאב החשוב ביותר עבורו.
• אפשר לנסות להסיח את דעתו בצעצוע לעיסה או חטיף שנמשך זמן רב – אך רק אם אין כלבים נוספים במקלט, כדי לא לעורר תחרות או תוקפנות.
• שימו לב לסימני מצוקה: ליקוק שפתיים תכוף, אוזניים צמודות, הימנעות ממגע עין או תנוחה מכווצת – כל אלה מעידים על מצוקה. במצבים כאלה, עדיף להימנע מללטף את הכלב או לאפשר לאנשים אחרים להתקרב אליו.
ומה קורה לאחר מכן?
אם בימים שלאחר האירוע בעל החיים לא חוזר לתפקוד הרגיל שלו – אם הוא מסתגר, רגיש מדי, חסר עניין או עצוב – אל תחכו. תסמונת פוסט-טראומטית עלולה להחמיר ללא טיפול. ניתן לפנות לווטרינר כללי או לווטרינר מומחה לרפואה התנהגותית, לצורך הערכה ובניית תוכנית טיפול מתאימה. לעיתים יש צורך גם בתרופות להרגעת הרגשות הקשים ולמניעת החמרה.
🔹 זהו מצב שניתן לטפל בו 🔹
חלק מהחיות מחלימות תוך מספר שבועות, ואחרות זקוקות לליווי ממושך יותר. החשוב ביותר הוא לא לזלזל בסימנים – זו אינה “שטות” או גחמה, אלא ביטוי ברור למצוקה רגשית אמיתית. שמירה על בריאותם של בעלי החיים שלנו בזמן מלחמה כוללת גם התייחסות לבריאותם הנפשית.
תודה לד״ר סטפן בלואר, יועץ פסיכיאטרי וטרינרי וחבר הארגון הישראלי לרפואה וטרינרית של חיות המחמד