08/02/2026
ראיון עם אודי לבנון: בין פרדסי הילדות למרכז הטיפולי בשומרון
שאלה: אודי, נתחיל מההתחלה. מאיפה נולד החיבור שלך לסוסים? זה משהו שליווה אותך תמיד? תשובה: “בהחלט. בילדותי, הסוסים היו חלק מהנוף שלי – תרתי משמע. גדלתי ברמת גן על גבול בני ברק, בתקופה שרמת גן עוד הייתה באמת גן, ובעיקר פרדס. הסוסים היו מסתובבים בפרדסים באופן חופשי. הם כנראה היו שייכים למישהו, אבל מבחינתנו הם פשוט היו שם תמיד. הייתי רואה אותם מחלון ביתי בקומה הרביעית וגם ברחובות השכונה. זה היה חיבור ראשוני ותמים שנצרב בי עמוק.”
שאלה: מתי הבנת שהקשר הזה עם הסוסים יכול להפוך למשהו טיפולי ומקצועי? תשובה: “זה קרה שנים רבות אחר כך, מתוך משבר אישי. נפצעתי במהלך שירותי בצה”ל ועברתי שיקום אינטנסיבי שנמשך כשלוש שנים. בסיום השיקום יצאתי לטייל בחו”ל, ושם, אצל חבר, התוודעתי לראשונה לעולם הרכיבה הטיפולית. בהמשך פגשתי מטפל ביוון שהכניס אותי לעומק התחום. הרעיון הזה התיישב לי בראש, אבל לקח לו זמן להבשיל לכדי מעשה.”
שאלה: איך הגעת מהרעיון הזה להקמת “חוות קדומים”? תשובה: “הדברים התחברו דווקא במהלך הלימודים לתואר שני במנהל עסקים. שם פגשתי את ניר בן שושן, ובמפגש הזה החלום והייעוד שלי החלו להתבהר. החלטנו להקים יחד את ‘חוות קדומים’ – מרכז אתגרי טיפולי בשומרון, מקום שמשלב את כל העולמות שאני מאמין בהם.”
שאלה: מה לדעתך הופך את הרכיבה הטיפולית לכלי כל כך חזק? תשובה: “אני חושב שהתחום הזה הוא שילוב מדהים של נפש, רוח וגוף. יש פה פיזיות אינטנסיבית – הטיפול בחיה גדולה, ניקיון התאים, האילוף, האיכוף. כל אלו דורשים נוכחות מלאה. מתוך הפיזיות הזו אנחנו מגיעים לנפש המטופל. הסוס הוא חיה טיפולית מטבעה; הוא משמש כמתווך בין המטפל למטופל, מגשר על פערים ומחזיר פידבק מדויק ואותנטי. הסוס לא משקר – הוא משקף למטופל בדיוק את מה שהוא מרגיש באותו רגע.”
שאלה: מהו ה”קסם” שאתה פוגש ביום-יום בחווה? תשובה: “הקסם קורה במפגש. כשאני רואה את הילדים היקרים והוריהם, או מטופלים מבוגרים, עוברים תהליך של שיקום פיזי או רגשי דרך הקשר עם הסוס, זה מרגש בכל פעם מחדש. לראות מטופל שמוצא ביטחון עצמי או שקט נפשי דרך העבודה עם החיה העוצמתית הזו – זו המהות והייעוד שלי.”